אלרגיות אצל ילדים

על זיהוי אלרגיות אצל ילדים, טיפול באלרגיה והקפדה על תזונה
הירשמו לניוזלטרים של ifeel, וכל הכתבות הכי חמות בדרך אליכם
ילדים רבים (וגם מבוגרים) סובלים מרגישות למזון בדרגות שונות. הרגישות היא בדרך כלל לרכיבים: לקטוז (שבחלב), גלוטן (שבקמח), בוטנים, ביצים, דגים ועוד. רק ממגע מקרי קל עם המרכיב הבעייתי עלולות להיגרם תגובות אלרגיות קשות מאוד הגובלות בסכנת חיים.
כיצד מזהים רגישת או אלרגיה למזון? אילו תופעות עשויות לעורר חשד? כיצד מטפלים ואיך נמנעים ביום-יום ממגע עם החומרים האלרגניים? הורים ומומחים מספרים.
אלרגיה ואי סבילות
"אי אפשר לדעת מראש אם הילד אלרגי למזון כלשהו לפני שחושפים אותו למזון זה", מסבירה ד"ר חנה אופיר-מינצר, מנהלת מחלקת ילדים במרכז הרפואי מעייני הישועה. "תיאורטית, תיתכן אלרגיה שלא תתגלה לעולם כל עוד לא תהיה חשיפה לאותו מזון. הסיבה שחשוב להפריד בין הפירות כאשר נותנים לתינוק את טעימות המוצקים הראשונות היא שישנם פירות מאוד אלרגניים, כמו מנגו, אננס ואפילו תותים, ורוצים לזהות את הפרי הבעייתי מייד, אם יש כזה".
האם כל רגישות למרכיב מזון נחשבת לאלרגיה?
"ההבדל בין אלרגיה למזון לבין אי סבילות למזון אינו קיים מבחינה קלינית, אולם הסיבה להן היא שונה. אלרגיה למזון אינה חולפת, אי סבילות יכולה לחלוף. התופעה המוכרת ביותר היא אי סבילות ללקטוז, המצוי בחלב ומוצריו, והיא מתבטאת בשלשולים חריפים. השלשולים נגרמים כתוצאה מכך שהמעי אינו סופג את סוכר החלב, והחומצה גורמת לגירוי ולמשיכת מים מחלל הבטן. זה יבוא לידי ביטוי בישבן אדום מאוד ובשלשולים של יומיים-שלושה, שצריכים להדליק נורת אזהרה אצל ההורים ולהביא אותם לבדוק את הילד בבית חולים. בבית החולים בודקים נוכחות של סוכרים בצואה ו/או בגזים, ונותנים לילד כלכלה של נוטרמיגן, מזון תרופתי שמורכב מחלבון חלב שמפורק למרכיביו הבסיסיים ושהגוף לא צריך לספוג".
לדבריה, מבחינה רפואית מחלת הצליאק (אלרגיה לגלוטן, המצוי בחיטה) אינה מוגדרת כאלרגיה. "גלוטן עלול לגרום לאנמיה, לבטן נפוחה, לגדילה מעוכבת ועוד תופעות, אך לא לסכנת חיים. זוהי מחלה כרונית הדומה יותר במאפייניה לסוכרת", היא מסבירה.
לילך נהרי, נטורופתית מוסמכת, מנהלת המרפאה ואתר האינטרנט "טבע הריפוי", מוסיפה: "אי סבילות למזון היא תופעה בה הגוף מגיב בסימפטומים מסוימים, המתבטאים במחלות כגון מיגרנה, פסוריאזיס, אקנה, הפרעות קשב וריכוז , דלקות פרקים כרוניות, מחלות אוטואימוניות ועוד, שאינן קשורות בצורה קונבנציונלית לאלרגיה. תגובה זו אינה מתוווכת על ידי מערכת החיסון, ולכן לא ניתן לבדוק אותה בבדיקות דם. ההשערה היא שמצבים אלה נגרמים על ידי תיווך של מרכיבים אחרים בגוף, כגון פרוסטגלנדינים וסרוטונין".
איך מזהים שהילד אלרגי?
ד"ר אופיר-מינצר: "לפעמים הורים לא יודעים שהילד אלרגי לחלב, כי רק בפעם השנייה שהוא צורך תחליף חלב על בסיס חלב פרה פתאום מופיעות התופעות הללו. הופעת התסמונות בפעם השנייה לצריכת המזון האלרגני היא נפוצה: אז הנוגדנים מפעילים תאים שמשחררים חומרים מורידי לחץ דם וגורמים לקוצר נשימה, לשלשולים ולהקאות. גם אלרגיה לבוטנים מתבטאת בסימפטומים דומים של מערכת העיכול.
ביטויים נוספים לאלרגיות למזון הם פריחה וחיוורון. לעתים רחוקות הילד יגיע למצב של שוק אנפילקטי וחלילה אף למוות. במקרה הצורך יש להשתמש במזרק אוטומטי המכיל אדרנלין (בדומה למזרקי האטרופין המוכרים), המפחית מאוד את אחוז מקרי התמותה".
איך מתבצעת הבדיקה לאלרגיה?
"האלרגולוג שבודק את הילד יבחן קודם כל תסמיני עור, ואם יקבל תשובה חיובית – יבצע גם גירוי פומי. אם רוצים לחשוף פעם נוספת למזון אלרגני ילד שכבר נפגע, יש לעשות זאת רק במרפאה. במקרה של חלב, למשל, נותנים מעט חלב ומחכים. נותנים כמות נוספת ומחכים 24 שעות, וכך הלאה.
"כאשר ישנה רגישות ללקטוז, מטפלים בתינוק ועוברים להזנה בתחליף חלב צמחי. נדיר שתינוק יונק יפתח אלרגיה ללקטוז דרך חלב האם. במקרה כזה האם תצטרך פשוט לא לצרוך את האלרגן. אם התינוק מגיב היטב לטיפול – משחררים אותו הביתה, ועליו לשוב בגיל שנה לבדיקות".
בשבילו בלי חלב
אחד מסוגי הרגישויות הנפוצים ביותר הוא למוצרים העשויים מחלב פרה, ובשל היותם חלק משמעותי מתפריטנו, הרגישות הזו מתגלה לרוב בגיל צעיר מאוד, עם מתן תחליף החלב הראשון. גל, אמא של דור (4), האלרגי ללקטוז, מספרת: "דור קיבל הנקה מלאה עד גיל שלושה חודשים, ומרגע שהתחלנו לתת לו טעימות של תחליף חלב ראינו שמשהו מציק לו. הוא היה עצבני ולא נינוח, אם כי לא הקיא או שלשל.
הרופאה המליצה לנו לעבור לתחליף חלב צמחי, ובאמת התופעות נעלמו. בגיל עשרה חודשים דור התחיל לקבל טעימות של גבינה, וסירב אפילו לגעת, לא רק לטעום. אם הוא היה נוגע בטעות הוא היה מתחיל להיאנח מכאבים, ובאמת מאוחר יותר גילינו שהוא אלרגי אפילו למגע של חלב ומוצרי חלב. עד היום הוא לא מתקרב לזה, ואפילו הריח של אוכל שמכיל טיפונת חלב או גבינה דוחה אותו".
מה קורה אם הוא בכל זאת נחשף?
"הוא מפתח מייד פריחה בכל הגוף, והיה מקרה של חשיפה לגבינה צהובה שגרם לו להתנפח בצורה מפחידה. הפחד הכי גדול הוא מהתנפחות שתביא לבצקת בגרון ולחנק. היא מתבטאת בהכחלה של השפתיים ובשיעולים נבחניים, ואז צריך לרוץ לבית חולים ולקבל את זריקת האדרנלין. זו ממש סכנת חיים. במקרה הזה מייד נותנים לו טיפות פניסטיל, שנכנסות למחזור הדם ומבטלות את התופעות הללו. ככל שהחשיפות לחלב ומוצריו חוזרות – הסימפטומים מחמירים, ולכן אנחנו נזהרים מאוד".
אילו תופעות יכולות לעורר חשד שמדובר באלרגיה למזון?
אלרגיה למזון מאופיינת בתסמינים שונים, רובם במערכות העיכול, העור והנשימה. התגובה למזון הבעייתי עשויה להופיע מייד, תוך דקות, ואפילו כשעתיים אחרי הארוחה. התופעות העיקריות הן: פריחה על העור, שיעול, גודש באף, עיניים דומעות ואדומות, עיגולים שחורים או נפיחות מתחת לעיניים, כאב גרון, קושי בנשימה, אקזמות עוריות, בחילות והקאות, כאבי ראש, עייפות וצריבה, נזלת, נפיחות בגרון ובלשון. גם הסימנים לאי סבילות למזון הם מגוונים: עוויתות בטניות, נפיחות, כאבי ראש, מצבי רוח, תסמונת המעי הרגיז ועוד.
במקרה הקיצוני, האלרגיה למזון תתבטא בתגובה המערבת את כל מערכות הגוף עד כדי מחנק, עילפון, נפילת לחץ הדם והלם – שוק אנפילקטי, העלול לגרום למוות.
לעתים ביטויי האלרגיה הם כרוניים ולא חד-פעמיים, כמו אקזמה של העור, שלשול כרוני או הפרעה בגדילה. לפעמים האלרגיה למזון מסוים עלולה לגרום להחמרה בתופעות אלרגיות אחרות, כמו אסטמה, קדחת השחת או אסטמה של העור.
תופעות המופיעות בגיל הינקות קשורות פעמים רבות לאלרגיה לחלב והן חולפות לרוב עד גיל שלוש. הן מתבטאות בהקאות, בשלשולים, בהאטה בעלייה במשקל ואף בתופעות של תת-תזונה. תסמין נוסף לכך הוא ריפלוקס – חזרת תוכן הקיבה לוושט.
תופעות עוריות שכיחות הן הופעה חריפה של אורטיקריה (חרלת), פריחה מגרדת המתבטאת כנגעים מורמים בעור, לרוב אדומים ולבנים, אנגיואדמה (בצקת מקומית, בעיקר בפנים) ואטופיק דרמטיטיס, מחלה עורית דלקתית מתמשכת המתחילה לרוב בגיל הינקות וקשורה ב-40 אחוז מהמקרים לאלרגיה למזון.
כיצד לסייע לילד הסובל מתגובות אלרגניות?
פעמים רבות, הימנעות מאכילת המזון האלרגני אינה מספקת כדי למנוע לחלוטין הופעת תגובות אליו. גם עקבות זעירים של אותו מזון עלולים להוות סכנה, כמו בכלים שלא נרחצו היטב או בשאריות מפס ייצור שהכיל את המזון הבעייתי. גם מוצרי פרווה עלולים להכיל שאריות חלב מזעריות ולסכן את חייו של ילד שאלרגי ללקטוז. אם מתרחשת חשיפה מקרית למזון האלרגני, צריך לטפל בילד באופן מיידי:
- יש לשאת תמיד את המזרק מציל החיים המכיל אדרנלין, המצויד במנגנון הזרקה אוטומטי (בדומה לזה של מזרק האטרופין) ולהשתמש בו במקרה הצורך. זוהי פעולה שעשויה להציל את חייו של הילד, שכן ההידרדרות של תופעות האלרגיה לחנק ולמוות עלולה להימשך דקות ספורות בלבד.
- לאחר ההזרקה יש למהר ולהגיע לחדר מיון להמשך הטיפול. במידת הצורך, יינתן גם טיפול רפואי מונע להמשך טיפול בבית.
חובה ליידע בקיומה של האלרגיה, סכנותיה ודרכי הטיפול בה את כל מי שמטפל בילד: בני משפחה, מטפלת, בייביסיטר, גננת, סייעות וכו'.
מתוך: מגזין להיות משפחה
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה
הכתבות הכי מעניינות שירתקו אתכם אל מסך המחשב עכשיו ב-Twitter