אלמה דישי: "יש לי קמטים ואני מרגישה יפה"

אלמה דישי-פלאוט (37), שחקנית ("איש חשוב מאוד", "כבודו", "הנערים", "נחמה") עם תואר שני בפסיכודרמה. בימים אלה משחקת בתיאטרון הארצי בהצגה "הצמה של אבא" ומביימת את ההצגה "היום שאחרי" שכתב אוהד קנולר (בין ה-7-5 בדצמבר במסגרת פסטיבל תיאטרון קצר ב"צוותא"). נשואה לבמאי איתי קלאוט ואימא לבת 4, מתגוררת בתל אביב

>> איפור קוטור: השפתונים הכי יפים בעולם הגיעו לישראל

שגרת טיפוח

"אני מאוד מינימליסטית בכל מה שקשור לטיפוח שלי. יש לי עור מעורב עד שמן ובגיל ההתבגרות הייתה לי נטייה לפצעונים, במיוחד בתקופות לחץ. היום העור מאוזן, אבל עדיין רגיש ואני מקבלת אלרגיות בקלות, אז אני משתמשת במוצרים פשוטים ולא מחליפה אותם. בבוקר אני שוטפת פנים עם מים ושמה קרם לחות ברבדוס של אנה לוטן והוא מיועד לעור מעורב ומרגיע אדמומיות בעור. לגוף אני משתמשת בשמן קוקוס לרגליים או בקרם גוף של וולדה, ובסבון גוף טבעי של אקו לאב או של מיכל".

 

קוסמטיקאית

"לפני הלידה הייתי הולכת לא באופן קבוע, וכבר ארבע שנים אני בלי ואני רואה שהכל בסדר".

אנטי אייג'ינג

"אני לא עושה כלום, יש לי שני קמטים של חיוך שנהיו עמוקים, אבל זה הסיפור שלי. יש לי גם מעט שיבה ואני לא צובעת את השיער, ובינתיים מול המראה אני מרגישה יפה".

איפור

"אני לא מרבה להתאפר ושמה מייקאפ רק בהצגות. אני מאוד אוהבת את הסומק האפרסקי של מק ואת הוורדרד של רבלון. אני משתמשת במסקרה של מייבלין ניו יורק ובשפתון לחות של וולדה ללא צבע, ובתיק האיפור יש לי גם מסרק גבות".

בושם

"אני אוהבת ריחות פרשיים של צמחים ופרחים. אני מתה על ריח לבנדר – יש לי שמן אתרי לבנדר מזוקק בבקבוקון קטן ואני מניחה מעט ממנו על נקודות בעור כמו בושם. קשה לי עם ריחות חזקים שמשאירים שובל, אבל אני לא נגד בשמים ואני אוהבת את הבושם של דולצ'ה וגאבנה THE ONE שיש לו ניחוח פרותי ופרחוני".

שיער

"השיער הטבעי שלי הוא בין גלי למתולתל ואני לא משתמשת בשמפו ומרכך כבר שמונה שנים, אלא אם זה נדרש בצילומים. בשגרה שלי אני שמה חומץ תפוחים ושוטפת, או שאני משתמשת בשמפו מתמצית סוכר סלק של "שלוס" אחת לשבוע. יש לי ספרית חמודה מתחת לבית שיש לה מספרה קטנה בשם אילונה שגוזרת לי קצוות ולאירוע היא עושה לי פן. יש לי כבר שיער שיבה שרואים אותו כשאני עושה שביל בצד, ממש פס בצבע כסף ולפעמים חושבים שצבעתי במיוחד. אני אוהבת אותו, הוא מוסיף לי בגרות, בשלות וניסיון".

מני פדי

"אני לא עושה. אני גוזרת לעצמי את הציפורנים כשהן מתארכות ואני לא מורחת לק, בפעם האחרונה שהיה לי לק על הציפורניים הייתי נערה".

גבות

"הגבות שלי עבות. בגיל 18 עשיתי טיפול להסרת שיער בגבות עם מחט חשמלית, מה שנקרא אפילציה, וזה לצמיתות, אז הן עדיין עבות אבל פחות, והיום כשהאופנה היא גבות עבות, שואלים אותי איפה אני מסדרת אותן – אז אני רק מסרקת אותן".

כושר

"שתי נשים שינו את חיי ביחס לכושר. לפני שבע שנים הייתה לי פריצת דיסק וככה הכרתי את האישה והאגדה ציפי וינר שהיא מומחית בינלאומית ליוגה איינגר ובזכותה נרפאתי ואין לי יותר כאבי גב. ציפי מלמדת בסטודיו 'לוטוס' בתל אביב ואני שם. האישה השנייה ששינתה את חיי היא ריבי דיאמנט, מטפלת בתנועה, ומאז אני רוקדת אצלה אחת לשבוע במשך שעתיים בקבוצה קבועה בשיטת חמשת המקצבים. השיטה שלה היא ריקוד חופשי עם כל מיני חוקים. חוץ מזה, אני מאוד אוהבת הליכות ואחת לשבוע בשבת בבוקר, אני הולכת ברגל ממרכז העיר עד הים ובחזרה והבעל והבת יודעים שזה הזמן שלי עם עצמי".

תזונה

"אני ממוצעת-מלאה באופן טבעי. גבוהה ומה שנקרא, בעלת גוף. אני קשובה לגוף שלי, אוכלת הכל, אבל ארוחת הערב היא קלה יותר; סלט, טונה, כריך, תירס ולפעמים פיצה עם הילדה. אני אוהבת בעיקר אוכל בריא ומקפידה הרבה על פירות וירקות, אם אין ארגז פירות וירקות בבית, רע לי בנשמה. אני מתחילה את הבוקר עם תה קמומיל ושני סוגי פירות: תמר ותפוח עץ או אוכמניות ובננה, ואז אני מכינה לי קפה עם חלב שקדים, לחם שחור או דגנים, וירקות וגבינות שמנות שאני מאוד אוהבת. בהמשך היום פרי, קפה שני או יוגורט עם פירות יער ובצהריים אני אוכלת פסטה בולונז או חזה עוף. אני מקפידה שבארוחה תמיד יהיו פחמימה, חלבון וירק. אני אוהבת אוכל מבושל, אוכל חם, קוסקוס ואורז. הילדה שלנו לא הולכת לצהרון אז חשוב לנו מאוד שיהיה לנו בבית אוכל מבושל ומזין".

טיפ לחיים

"תקשיבי לעצמך. גם אם אומרים לך מסביב שאת טועה, תלכי עם הבטן. או שתהיי צודקת או שתטעי, ואם תטעי – תמשיכי הלאה ותלמדי מזה, אבל ההקשבה שלך לעצמך, לא תסולא בפז. אני מרגישה את זה בבימוי, ואם זה עובד מול קהל, אני יודעת שצדקתי. בעבר היו אומרים לי שאני עקשנית, שאני לא מקשיבה ושאני צריכה ללמוד לקבל עצות. אבל אם את מרגישה באינטואיציה שלך שמשהו לא מתאים לך, תסמכי על עצמך ותני מקום מכבד לתחושות הבטן שלך".

"בזוגיות למדתי עד כמה צריך להשקיע בה. המקצוע שלי מאוד סוער, ואם אין לך את הבית השקט לחזור אליו, זה יהיה בלתי אפשרי. הבסיס לזוגיות הוא הקשבה לצד השני ולא להיות מרוכזת בעצמך. בן הזוג שלי, איתי קלאוט, הוא במאי תיאטרון וזו מתנה אדירה להמשיך את הדיאלוג המקצועי גם בבית. הבית שלנו הוא בית של שותפות, של יצירה ושל אמנות. אני חושבת שטוב שהפכתי לאימא בגיל יותר מאוחר, גם כי הספקתי לעשות דברים בשביל עצמי והגעתי שלמה ואפויה לאימהות. אני אימא שיודעת לשים גבולות, אימא משקיענית, שמנסה יותר לסלוח לעצמה. אני הרבה מחוץ לבית ואני תמיד חושבת איך לפצות על ההיעדרות שלי. מזלי שהפכתי לאימא, מבחינתי זו הייתה לידה מחדש של עצמי. זה הדבר הכי מדהים שעשיתי. כוח הטבע הכי משמעותי ופאר היצירה והיום אני יותר אמיצה".

"בקריירה את צריכה לדעת לקבל גם 'לא', להרשות לעצמך ליפול ולראות את ה'כן'. ביום של 'לא', קני לעצמך משהו קטן שישמח אותך, ותמשיכי. הזמן כל הזמן זז ואת תמשיכי ותהיי כל הזמן בתנועה ותעבדי עם אנשים מעניינים. את תמיד יכולה לקרוא ספר טוב ולהירשם לעוד סדנא ולדמיין את היצירה הבאה. החלטתי גם לביים, בהחלטה שבאה מהבטן ומתוך תשוקה לקבל החלטות בעצמי ולשלוט על הבמה. הרחבתי את המנעד שלי ואני מביימת, כותבת ומשחקת בסדרות בטלוויזיה ובקולנוע, ואני תמיד זוכרת שאני אמנית גם לפני ה'לא' וגם לפני ה'כן'".