"אחד בלב" היא קומדיה רומנטית חמודה אבל לא מושלמת, כמו החיים עצמם

"אחד בלב" | צילום: ירון שרף, באדיבות בתי קולנוע לב וספירו סרטים
"אחד בלב" | צילום: ירון שרף, באדיבות בתי קולנוע לב וספירו סרטים

רן דנקר וטליה לביא ("אפס ביחסי אנוש") נשמע כמו שילוב מנצח. הסרט "אחד בלב" שעולה היום למסכים, כנראה לא יזכה למעמד הקאלט של "אפס ביחסי אנוש", אבל הוא מספיק אנושי וחמוד כממתק לקיץ

88 שיתופים | 132 צפיות

אומרים שאהבה היא הכוח המניע את העולם. אולי. בערבי חמישי מול המחשב אהבה נראית בעיקר כמו הכוח שמניע עוד תסריט נטפליקס תפל ועמוס קלישאות. קשה ליצור קומדיה רומנטית, ועוד יותר מכך קומדיה רומנטית טובה. "אחד בלב", סרטה החדש של טליה לביא ("אפס ביחסי אנוש"), מנסה לעשות בדיוק את זה, בעברית, עם סיפור אחד על הזוג הזה שכולנו מכירים.

אלינור (אביגיל הררי) ונועם (רן דנקר) הם זוג נשואים טריים. אנחנו פוגשים אותם במסדרון המתפתל של בית מלון יוקרתי בירושלים, שיכורים וחמודים, בדרך לסוויטה שאבא של נועם סידר להם, ומשם בדרך לחיים עצמם. הקלישאה אומרת שהחיים האמיתיים מתחילים רק אחרי החתונה. בליל הכלולות שלה אלינור כמעט ומועדת על שובל שמלת הכלה שלה. ברוכים הבאים, החיים התחילו והם לא תמיד הכי רומנטיים, אבל הם ממש מצחיקים.

מעטפה מהאקסית המיתולוגית שאלינור מגלה בכיס של נועם מובילה לריב בין השניים, וכך מה שהיה אמור להיות ליל אהבה בין אישה, גבר וקובץ אקסל עם השם "צ'קים חתונה סופי" הופך למסע הרפתקאות ברחבי ירושלים. עם סצנות שנעות בין המשעשע לסהרורי, לא מעט רגעי 'צחקתי בקול' וסצינה אייקונית אחת מול בית ראש הממשלה עוד לפני שרחוב בלפור הפך למקום הכי מחרמן בבירה. לחתן ולכלה שלנו אין סנדל זכוכית ולא סוס לבן, רק איירובוט (בשימוש קולנועי מבריק שמוכיח שאין מתנה רומנטית יותר)  ומפגש מקרי עם כל מי שאי פעם הזיז להם משהו בלב.

"אחד בלב" | צילום: ירון שרף, באדיבות בתי קולנוע לב וספירו סרטים
"אחד בלב" | צילום: ירון שרף, באדיבות בתי קולנוע לב וספירו סרטים

ל"אחד בלב" יש גלריית דמוית משנה חריפה ונהדרת שתגרום לכם למלמל באופן בלתי נשלט מול המסך את המחמאות האולטימטיביות 'מדויק' ו'כל כך נכון'. החל מהחברה הנצחית לשעבר של נועם (בגילומה של יעל פולמן) בדיוקן נהדר של ניאו-היפית, אובר-היפסטרית. נו, הבחורה הזאת שגם בא לכם להתאהב בה וגם לצרוח לה 'סתמי!'.

לא בטוח שאלישע בנאי ואמו אורלי זילברשץ בנאי מגיעים כעסקת חבילה, אבל אם כן – אני קונה. השניים מוכיחים שטייפקאסט הוא לא תמיד דבר רע, כשבנאי הוא מיכאל, האקס הדושבג של הכלה, הקולנוען שמבקש שכל העולם יכיל אותו בזמן שמערכת העיכול שלו בקושי יכולה להכיל גלוטן. זילברשץ בנאי היא האמא של נועם שיודעת שחתונה או לא, הכי חשוב שהילד יאכל. זה מה שהיה בפולוניה אז, וזה מה שצריך להיות עכשיו.
אבל מי שבאמת עולה על כולם, והתחרות קשה, הוא מאיר סוויסה בתצוגת משחק מושלמת בתור האבא המתוק אך הנכה רגשית שלא בטוח איך אוהבים ילד אחרי גיל 15, אז הוא פשוט מביא לו טרמפים וקופסאות פלסטיק מאמא עם קציצות ברוטב אדום. בקיצור, האבא של כולנו.

כמעט שבע שנים אחרי "אפס ביחסי אנוש", "אחד בלב" הוא תזכורת כיפית לעין המושחזת של לביא שמצליחה להפוך ניואנסים ישראלים קטנים לקאצ'פרייזים שנונים. מה שנקרא, בקרוב נהפוך למם. דווקא לאור הליהוק המדויק והכתיבה הכיפית היה אפשר לצפות גם מהסיפור המרכזי של הסרט לטוויסט קצת יותר נועז. הריב שמתחיל את הכל לא באמת אמין ומרגיש בעיקור כמו הוק תסריטאי, בחלק מהסצנות המעבר בין החיים עצמם לנימה פנטסטית של סיפור אגדה שיצא משליטה לא משויף עוד הסוף ופה ושם יש גם פגמים קלים באמינות (כשנועם החתן רוכב באופניים ברחובות ירושלים המחשבה היחידה היא שעוד שנייה הרכבת הקלה תדרוס אותו. לא באמת, מי רוכב על אופניים בירושלים?).

"אחד בלב" | צילום: ירון שרף, באדיבות בתי קולנוע לב וספירו סרטים
"אחד בלב" | צילום: ירון שרף, באדיבות בתי קולנוע לב וספירו סרטים

בשורה התחתונה לילה של הרפתקאה מסתיים כשאנחנו לא באמת מכירים את אלינור ונועם. אין לנו מושג למה הם כל כך כועסים אחד על השנייה, ועוד יותר מכך – למה הם אוהבים אחד את השנייה. וכשאין תשובה, החלל לרוב מתמלא בקלישאה. גם במקרה הזה אלה הדמויות עצמן שמצליחות להתגבר על מכשול הבנאליה שאורבת בפינה. אביגיל הררי מביאה למסך הגדול שיא חדש ומבורך בתת-ז'אנר האהוב אשכנזייה נוירוטית אך מקסימה, בעיקר כשהיא מסבירה שהיא מקנאה ב'אנשים עם בעיות אמיתיות', "כי הם לפחות יודעים למה רע להם, ואני עכשיו התחתנתי בחתונה המושלמת שלי ועדיין מתחשק לי לקפוץ מצוק". אולם הקולנוע לב בדיזינגוף סנטר מעולם לא ראה כל כך הרבה הנהוני הסכמה.

הציפיות הגבוהות באמת הם כמובן מרן דנקר, שמגיע למסך ככוכב הלוהט של הרגע. החיבור שלו עם לביא, על תקן היוצרת האיכותית, מסקרן במיוחד ועושה חשק לאקט אגם רודברג ב"חזרות". רוצה לומר – תנו לנו כוכב סקסי לוהט שמוכן להתכער ולהתפלש ואנחנו נאהב אותו יותר. החדשות הרעות: דנקר לא מצליח לרדת עד הסוף לעומקים של כיעור רגשי מטלטל, בין היתר גם בגלל דמותו החצי-שטוחה כחתן שגם בגיל 30 הוא הילד של אמא ואבא. החדשות הטובות: הצ'ארם והכריזמה של דנקר לגמרי מספיקים גם בלי זה.

"אחד בלב" | צילום: ירון שרף, באדיבות בתי קולנוע לב וספירו סרטים
"אחד בלב" | צילום: ירון שרף, באדיבות בתי קולנוע לב וספירו סרטים

באחת הסצנות הכי עוצמתיות בסרט נועם, החתן הטרי, ומיכאל, החבר לשעבר, רבים על ליבה של אישה אחת כמו שרק שני סטודנטים לאמנות מירושלים עם משקפיים יכולים לריב. כלומר, הם שוברים אחד לשני את המשקפיים. אבל רגע אחר כך מגיע גם הרגש. "בחיים לא תזיין יותר את אשתי" צועק נועם, ומשהו משתנה, גם בלב של הצופות והצופים. בזמן שעל המסך הקטן "חתונה ממבט ראשון" עושה לנו פלאשבקים לסגר קורונה א', כל הכלות במידה 36 וכל החתנים עובדים בהייטק, "אחד בלב" כבר יודע שחתונה היא לא יותר ממשחק נחמד של שני מבוגרים, העמדת פנים לערב אחד. אבל גבר שכל כך אוהב אותך עד כדי כך שהוא אפילו לא יכול לדמיין מישהו אחר שישכב איתך – זה כבר הדבר האמיתי.

"אחד בלב" כנראה לא יזכה למעמד הקאלט של "אפס ביחסי אנוש", אבל הוא מספיק אנושי וחמוד בשביל להיות ממתק קולנוע של קיץ. קצת כמו הבחור ההוא שבהתחלה את בכלל לא בטוחה שאת בעניין שלו, אבל אז הוא מצחיק אותך ואת מגלה שאהבה זה נחמד, אבל מישהו שיצחיק אותך זה לנצח.

"אחד בלב" | צילום: ירון שרף, באדיבות בתי קולנוע לב וספירו סרטים
"אחד בלב" | צילום: ירון שרף, באדיבות בתי קולנוע לב וספירו סרטים