אז מה נסגר איתו?

כשחברה שאלה אותי בפעם הראשונה אם המרפס של התינוק שלי כבר נסגר, אני זוכרת שלא הצלחתי להבין בדיוק מה משמעות הדברים והאם אני כהורה צריכה לשים לב לכך. סמכתי על הבדיקות וחוות הדעת של רופא הילדים ואחות טיפת חלב, ואכן מדובר בעניין רציני שלא נתון לשיקולי דעת הוריים.

ד"ר דניאלה לנדאו, מנהלת מחלקת יילודים ופגים ב' בבית החולים סורוקה, מסבירה כי מרפס (בלעז – פונטנלה), הוא אתר אנטומי בגולגולת התינוק שבו מרגישים מעין רווח וחוסר רצף במישוש עצמות הגולגולת.

"הגולגולת בנויה מכמה לוחות עצם המחוברים ביניהם באמצעות 'תפרים', שהם המשכיים, ובאמצעות 'צמתים', שהם לרוב מעויינים – להם אנחנו קוראים המרפסים. כשממששים אותם בהעברת יד על גולגולת התינוק הם רכים יותר למגע ביחס למישוש הגולגולת הסמוכה". המבנים הללו, לדבריה, מאפשרים תחילה את גמישות הגולגולת במעבר התינוק בתעלת הלידה, ובהמשך מאפשרים את גדילת המוח – הראש של התינוק, עד לגודלו המקסימלי.

הקדמי והאחורי

ד"ר לנדאו מסבירה כי קיימים שני מרפסים: "המרפס הקדמי הוא גדול יותר, מצוי במיקום קדמי מרכזי בגולגולת, ונסגר בדרך כלל עד גיל 18 חודשים. המרפס האחורי הוא קטן יותר, מצוי בקו האמצע אך יותר אחורנית בגולגולת, ונסגר לרוב עד גיל שלושה חודשים".

המרפס הקדמי מהווה מעין "חלון" המאפשר בדיקות רפואיות החל מסמוך ללידה ובכל ביקור של התינוק אצל הרופא. ד"ר לנדאו מציינת שרצוי לאמוד את אופי המרפס כשהתינוק רגוע, ובהושבה בהטיה של כ-45 מעלות.

"במישוש שלו, באם הרופא מרגיש שהוא בולט, אפשר לאבחן עלייה בלחץ תוך גולגולתי כמו במצבים של דלקת קרום המוח, או כאשר הוא שקוע, אפשר להתרשם אם התינוק סובל מהתייבשות", היא מסבירה. "גם בהדמיית המוח מאפשר המרפס הקדמי לבצע דרכו בדיקת אולטרה-סאונד ובכך לעיתים לחסוך בדיקות הדמיה אחרות שדורשות קרינה, כמו CT מוח".

ד"ר רונן מוסרי, מומחה ברפואת ילדים ממכבי שירותי בריאות, מסביר כי בדיקת המרפס מתבצעת על ידי העברת אצבעות על ראשו של התינוק ומישוש העור מעל המרפס. "באופן התקין אפשר להרגיש מעין ירידה או 'מדרכה' קטנה, כאילו העור שקוע מעט. כשהתינוק בוכה, לעיתים יש מעין התנפחות של המרפס".

קצרים על מרפס * מהו מרפס? מרפס הוא אתר אנטומי בגולגולת התינוק שבו מרגישים מעין רווח וחוסר רצף במישוש עצמות הגולגולת. * מהי תרומתו? דרך המרפס אפשר להרגיש את קרומי המוח. מטרת הגמישות של הגולגולת היא לאפשר את מעבר התינוק בתעלת הלידה, ובהמשך לאפשר את הגדילה המהירה של המוח והגולגולת בהתאם. * מדוע בודקים אותו? בדיקת המרפס היא חלק בסיסי בכל בדיקה של תינוק רך. במישוש המרפס אפשר ללמוד אם קיים לחץ מוגבר בתוך הגולגולת, שיתבטא בבלט של קרומי המוח דרך המרפס – יצירת מעין כיפה תפוחה היוצאת מהמרפס. מצבים שעלולים לגרום לכך הם דלקת קרום המוח, הצטברות נוזל קרומי מוח עקב פגם בניקוז ועוד. * מתי הוא נסגר? טווח הזמנים לסגירת המרפס רחב ויכול לנוע מגיל שלושה חודשים ועד שנתיים. לרוב הוא נסגר עד גיל שנה. עם גדילת הפעוט המרפס אמור להיסגר לחלוטין. * מהן ההשלכות של סגירה מוקדמת? פגם וסגירה מוקדמת של המרפסים עלולים להפריעה לגדילת הגולגולת ולא לאפשר גדילה תקינה של המוח. כשמתעוררת שאלה לגבי סגירה מוקדמת של המרפסים ו/או והתפרים והשפעתה על גדילה מואטת או הפסקה בגדילת הראש, מבצעים בירור רפואי ובודקים אם יש צורך בהתערבות כירורגית.

מה גורם למרפס לתפוח?
ד"ר לנדאו: "מרפס תפוח או מרפס בולט במישוש עלולים להעיד על כך שקיימת עלייה בלחץ התוך גולגולתי של התינוק, שיכול לנבוע מתהליכים זיהומיים כמו דלקת קרום המוח או מתהליכים חסימתיים של הפרעה בניקוז הנוזל בחדרי המוח – מצב הקרוי הידרוצפלוס. מצבים אלה דורשים התייחסות רפואית והם לרוב מלווים בסימנים נוספים, כמו חום גבוה, אי שקט, חוסר תיאבון, הקאות ועוד. לרוב, בהיעדר סימנים נילווים אלה, ישנה סבירות נמוכה יותר שמרפס בולט לבדו ישקף את אחד מהמצבים המוזכרים. בכל מקרה רצוי להיוועץ ברופא כשמרגישים מרפס בולט".

ומהו מרפס פועם?
ד"ר לנדאו: "מרפס פועם לרוב מתלווה לממצא של מרפס בולט ועלול לשקף את הלחץ התוך גולגולתי שיכול לנוע בין מצב תקין לבין מצב של עלייה, ומכאן גם במקרה הזה החשיבות להתייעצות רפואית".

במוקדם או במאוחר

האם סגירה מוקדמת מדי של המרפסים עלולה להוות בעיה?
ד"ר לנדאו מסבירה כי במצבים שבהם המרפסים נסגרים מוקדם מדי, חשוב להתייחס במקביל לגדילת היקף הראש: "לעיתים מתעוררת שאלה של סגירה מוקדמת של המרפסים ו/או והתפרים המשפיעים על גדילה מואטת או הפסקה בגדילה של הראש, ואז יש לבצע בירור רפואי כדי לבדוק אם דרושה בהתערבות כירורגית".

ד"ר מוסרי מדגיש כי סגירה לא תקינה של הגולגולת גורמת למעשה לכך שהמוח לא יכול להתפתח בתוך הגולגולת ולגדול: "במצב הנקרא קרניוסינוסטוזיס יש סגירה לא תקינה של תפרי הגולגולת, הגורם בנוסף גם לעיוות צורה". לדבריו, תינוק נולד עם מרפס סגור, יש צורך במעקב היקפי ראש ובמעקב שוטף של תקינות עקומות הגדילה של הקרקפת.

ומה לגבי עיכוב בסגירה?
לדברי ד"ר לנדאו, מרפס גדול או מרפס שנותר פתוח מעבר לגיל שנתיים דורש אף הוא בירור לשלילת מצבים כמו מחלות עצם (רככת) או תת תפקוד בלוטת התריס. "מעקב התפתחותי אחר משתנים של גדילת התינוק – משקל, אורך והיקף ראש – במסגרות הרפואיות המתאימות וכן על ידי ההורים, יעזרו באיתור מוקדם של מצבים חריגים והתערבות בהתאם", היא מדגישה.

ד"ר מוסרי מוסיף כי ישנם מצבים הקשורים למרפס גדול שאינו נסגר ובהם תת פעילות של בלוטת התריס וכן בעיה במשק הסידן בגוף.

האם ייתכן שמכה או חבלה בראשו של התינוק, לפני שהמרפס נסגר, יגרמו לו נזק?
ד"ר מוסרי: "למרות שלכאורה נראה שיש סכנה של חבלה, כי לכאורה הרי אין שום דבר שמגן על המוח מתחת לעור הקרקפת באזור המרפס, הרי שנדיר מאוד שחבלה תפגע בתינוק דווקא דרך המרפס הפתוח".

להורים החוששים ללטף את ראשו של התינוק בגלל רגישות האזור, מסבירה ד"ר לנדאו כי אין כל חשש לעשות זאת, כולל מעל אזור המרפס. "האזור אמנם רך, אולם הוא מכוסה קרומים נוקשים המגינים על מוחו של התינוק", היא מרגיעה.