זהירות, תגובה אנונימית: ככה תמנעו ממפח נפש בקבוצות פייסבוק

חיבוק שבטי דיגיטלי, חוכמת המונים שתמיד אפשר לפנות אליה ולקבל תשובות כמעט מיידיות לכל שאלה שמעסיקה, או מטרידה אותנו – כן כן, קבוצות פייסבוק, אף אחת לא תקח מהן את היתרונות שלהן. מ"איך מורידים את הכתם מהספה?", דרך "אשמח להמלצה להפעלת יום הולדת" ועד "אני לא מצליחה לייצר קשרי חברות, מה לא בסדר בי?" – הקבוצה תמיד שם, מוכנה ומזומנה לתת יחס, עצה, המלצה, הצעה או חיבוק וירטואלי.

>> או שפותחים את היחסים או שנפרדים? כללי ברזל למי שרוצה להגמיש את הקשר

 

עד כאן – סטארטאפ, רק שבפועל זה לא תמיד עובד ככה ולא מעט מהפעמים הכמיהה להכוונה טובה מתהפכת עלינו ובמקום לצאת נתרמות מהפנייה בקבוצה, אנחנו יוצאות ממנה עם משקל כבד על הלב ותהייה אפילו יותר גדולה מזו שנכנסנו איתה.

עולם ישן: "תזרקי אותו"

בחודשים האחרונים תופעת חכמת ההמונים שעלולה להביא איתה לפעמים יותר כאב ממזור, עברה אבולוציה עם האפשרות החדשה להגיב בפוסטים תגובות אנונימיות. אם עד עכשיו התרגלנו לפוסטים אנונימיים, שהרחיבו את יריעת השאלות לרמה אחרת, הגיעה בשורה חדשה מהטים של צוקרברג, כך שעכשיו כבר בכלל לא צריך לברור מילים, ואפשר פשוט להעלות בתגובה את כל מה שעולה לנו בראש  – הייוש הטרלות וטוקבקים קרביים מזן חדש.

"לפעמים הכמיהה להכוונה טובה מתהפכת עלינו ובמקום לצאת נתרמות מהפנייה בקבוצה, אנחנו יוצאות ממנה עם משקל כבד על הלב ותהייה אפילו יותר גדולה מזו שנכנסנו איתה"

 

והתוצאה? יכולה לכאוב מאוד. שתי דוגמאות מהקליניקה: לקוחה שהגיעה אליי אחרי מקרה של בגידה והרגישה קרועה מבפנים. מצד אחד, היא לא רצתה לשנות סטטוס, והתכוונה לסלוח לבעלה ולמצוא את הדרך לשקם את הזוגיות שלהם עבורם ועבור הילדים. מצד שני, היא הרגישה שמשהו בה לא בסדר, כי כל התגובות בקבוצות שבהן היא התייעצה היו בסגנון משפטי השבלונה הבאים: "תזרקי אותו" ו"פעם בוגד תמיד בוגד". 

מקרה נוסף: זוג שהגיע אליי אחרי שהאישה הודיעה לבעלה שהיא רוצה להיפרד. אחרי כמה פגישות שבהן הגבר לקח אחריות והחל להשתנות, האישה שיתפה שקשה לה לקחת את הדברים לאחור אחרי כל כך הרבה פעמים שבהן התחננה לשינוי וזה לא קרה, היא כבר מאוד נסגרה והתרחקה. "למה רק עכשיו הסכמת לבוא לייעוץ? למה לא יכולת לעשות את זה קודם?", היא שאלה אותו בכאב. התשובה שלו היתה "כי קראתי בקבוצות שטיפול הוא שלב לפני פרידה".

אלה שתי דוגמאות חיות שמראות לנו את הכוח השלילי של ההמונים, כשהמטרה היא כמובן לא להפסיק לפנות לקבוצות, אלא לדעת לקחת אותן בערבון מוגבל ולזכור שעם כל הכבוד ל"אובר חוכם", יש דברים שמצריכים התייחסות אחרת.

לסנן, לסנן, לסנן

אם ניקח בחשבון את שתי הנקודות הבאות יהיה לנו הרבה יותר קל: הרוב המוחלט של האנשים לא מגיב בכלל ברשתות, והרבה מאלה שיש להם דברים חשובים ומועילים לומר, לרוב לא יעשו את זה במסגרת פייסבוק. לא כולם אוהבים להיחשף, ולא לכולם יש כוח או רצון להתמודד עם תגובות, לכן, אנשים שמגיבים הם ממש לא מדגם מייצג לעמדה כלשהי.

בעידן שבו כל המידע חשוף וגלוי, הרעיון הוא לא להשיג ידע, אלא לדעת איך להתאים את הידע למקרה הספציפי. כלומר, עצה בנושאים מורכבים ואישיים, חייבת להתקבל על ידי אנשים שמבינים בנושא ושיידעו איך לעזור לך ליישם אותו בחייך. אנשים שמכירים אותך, את התכונות, הדפוסים והחששות שלך, את מערכות היחסים שלך ואת האפשרויות שעומדות בפנייך, או לחילופין, אנשי מקצוע. בטח שלא מזרים, שלרוב מגיעים מהמקום האישי שלהם, ושספק אם הם בכלל מבינים מספיק בנושא הספציפי.

אנשים שמגיבים לרוב רוצים לעזור, וזה מקסים ומחמם את הלב, אבל הם מדברים מהניסיון האישי שלהם ומתפיסות עולם שלא בהכרח משיקות או קשורות לשלך, ובעיקר מבלי להכיר אותך ואת מקומך בחיים. אל תמהרי לתת לרעיונות של אנשים לחדור אליך ולפגוע בך, תתייחסי לדברים שאת קוראת בביקורתיות, ותסנני את העצות שאת מסכימה לאמץ. איך תדעי לסנן? הכלל פשוט – אם משהו גורם לך להרגיש פחות טוב כלפי עצמך, זו קרוב לוודאי עצה לא מוצלחת.

הכותבת היא חדי אקסלרד, מרצה בתכנית התואר השני ללימודי משפחה באקדמית תל אביב יפו, יועצת זוגית, מגישת הפודקאסט Update העוסק במערכות יחסים