מידות טובות: אנה לוקצקי עושה שלום בין שמנות לרזות

מתוך קולקצית קיץ 2016 של AnnA | צילום: רונן פדידה
מתוך קולקצית קיץ 2016 של AnnA | צילום: רונן פדידה

עם 90 קילו וקמפיין בגדי ים של נשים בכל הגילים והמידות, אנה לוקצקי תציג לראשונה קולקציה בשבוע האופנה גינדי תל אביב. בריאיון בלעדי היא מספרת לנו איך זה שנשים רזות שונאות את עצמן לא פחות משמנות

88 שיתופים | 132 צפיות

 

בגיל 27, אחרי שנים של דיאטות, אנה לוקצקי הגיעה למידה 34 ולא הבינה מה צריך לקרות עכשיו. היא הייתה בטוחה שהאושר נמצא שם והיא לא מצאה אותו. לא חיכה לה שם כלום. ״הייתי קמה בבוקר, מסתכלת על עצמי בתחתונים ואומרת 'וואו, איזה רזה', ושנייה אחר כך אומרת 'בעצם אני צריכה לרזות עוד קצת'. הרגשתי שככל שנהייתי יותר רזה, הפכתי ליותר ביקורתית ששונאת את עצמי ונשים אחרות. חשבתי על כולן שהן שמנות, שבא לי לתקן אותן". היום, במשקל 90 קילוגרם ועם שפע קבלה ואהבה עצמית לוקצקי (37) טוענת שהיא מאושרת. את התובנה שהאושר לא מגיע במידה XS היא יוצקת לתוך פעילותה, שהיא מגדירה כ"הסברה" וכ"שלום בין שמנות לרזות". אלה באים לידי ביטוי בחנות הבגדים AnnA שבבעלותה, המציעה בגדי מעצבים ישראלים בטווח מידות של 34 עד 50, בהרצאות שהיא מעבירה, בפעילות אינטנסיבית בפייסבוק ובקמפיינים ויראליים יוצאי דופן, בהם קמפיין בגדי ים שהציג נשים בכל הגילים ובכל המידות וזכה ליותר מ־700 אלף צפיות וכמעט 6,000 שיתופים.

החודש היא תציג לראשונה קולקציה שהיא עיצבה בשבוע האופנה גינדי תל אביב. "אני דואגת שבקולקציה שלי הגזרות יכללו את כל מבני הגוף, שכל אישה תוכל למצוא את עצמה בתוכן", לוקצקי מסבירה. זהו קונספט שנשמע די מתבקש בשנת 2017, כשעולם האופנה עובר תהליכי פתיחות והתנתקות ממודל יופי אחד.

לעוד מעצבים צעירים מבטיחים שיציגו לראשונה בשבוע האופנה בתל אביב:
חנה מרילוס: החרדיה שמעוררת את חשקן של החילוניות
טלי קושניר: מעצבת בגדי נשים וגברים בקסם נוסטלגי
דני וינסטרה: מעלה ארצה השראות מדיאן פון פירסטנברג

 

הצלחתה המטאורית של דוגמנית הפלאס סייז אשלי גרהאם, שצעדה בחודש שעבר בתצוגה של מייקל קורס בשבוע האופנה בניו יורק ובכך עשתה היסטוריה, היא דוגמה אחת מיני רבות. אבל האמת היא שהנגשת אותם דגמים לנשים בכל ספקטרום המידות היא משימה שמעט מותגים צולחים. רק לפני שנה וחצי עמדה אתי רוטר, מבעלי קסטרו, במרכזו של עליהום תקשורתי, משום שהעזה להסתכל למציאות בלבן של העיניים ולטעון שלא כל בגד מתאים לנשים במידה 50. אצל לוקצקי מדובר בעיקרון בל יעבור: מה שלא מגיע בכל המידות, לא נכנס לחנות. בנוסף לבגדים, הפעילות בחנותה שבצפון דיזנגוף בתל אביב מתרכזת ביצירת שיח בין עובדות החנות לבין קהילת הלקוחות והגולשות ברשתות החברתיות, שמטרתו לגרום לנשים באשר הן להרגיש טוב עם עצמן. "נשים רזות שונאות את עצמן לא פחות מנשים שמנות", אומרת לוקצקי, ומטרתה להראות לכל אחת מהן את היופי שבה באמצעות עצות סטיילינג ומילים מעודדות. "כשהן יוצאות מתא המדידה אני מרגישה שהחיים שלהן משתנים. הרבה פעמים יש שקט ולפעמים יש דמעות, פתאום הן רואות שהן באמת יפות. ובהכרה הזאת יש כוח אדיר שבעיניי משפיע על החיים".

לוקצקי בדגם מהקולקציה שתוצג בשבוע האופנה | צילום: עומר הכהן
לוקצקי בדגם מהקולקציה שתוצג בשבוע האופנה | צילום: עומר הכהן

 

נשים שונאות את הגוף שלהן כי טבע האדם להיות לא מרוצה, או שיש לדעתך מקום לביקורת פמיניסטית על המערכת החברתית והכלכלית שמובילה אותן לשם?

"גם לגברים יש אישיוז עם הגוף אבל אצל נשים זה יותר מדובר. מבחינה חברתית יש יותר לגיטימציה לנשים לשנוא את הגוף. אנחנו נרים גבה אם נראה מישהי שמנה עם דוגמן, אבל ייראה לנו לגיטימי יותר אם זה יהיה הפוך. כשמישהי מלאה הצטלמה לפני כמה חודשים עם החבר שלה, שהוא מאמן כושר, והעלתה את התמונה לפייסבוק, היא הגיעה לתוכנית צינור לילה. זה אבסורד. זה רק מחדד את הגטו של השמנות. אנחנו בוחרים זוגיות לפי מידות? היי, איזו מידה אתה? אני 42, בוא ניפגש".

מה עוד קורה בגטו של השמנות?

"בואי לא נשכח שיש גם גטו של רזות. אני לא חושבת שצריך להיות מחנה של שמנות, מחנה של רזות ואירועים שהם רק לפלאס סייז. עניין הדימוי מעסיק נשים בכל המידות ואין שום סיבה לא לעמוד מול המראה ביחד, קודם כל לאהוב את עצמנו ואז גם לאהוב את אלה שלצדנו, לא משנה באיזו מידה. מצער אותי שנשים חושבות שאם הן ירזו עשרה קילו הן יהיו מאושרות יותר".

מה שפסיכולוגים לא הצליחו לעשות בשנים של טיפול, חנות בגדים ועמוד פייסבוק, מוצלחים ככל שיהיו, יעשו?

"אני לא במקום של להוכיח את עצמי.הלקוחות שלי מדברות בעד עצמן. עד עכשיו היה קשר שתיקה, גם בין הרזות שאמרו אנחנו לא נגיד שאנחנו שונאות את הגוף שלנו כי זה לא לגיטימי ותהיה על זה ביקורת. כולן שונאות את עצמן ואת אלה שלידן ואת זה צריך לתקן".

את מרגישה שיש במה שאת עושה אלמנט של תרפיה אישית?

"היום אני שלמה עם עצמי, אני אוהבת את הגוף שלי, אחרת לא הייתי יכולה לנווט את ספינת הענק הזאת. זה לא קרה ביום אחד אלא תוך כדי העשייה. המקום המהותי שבו הרגשתי שחובת ההוכחה היא עליי היה קמפיין בגדי הים הראשון שלי, שבו החלטתי שאני מצטלמת בבגד ים. בקיץ האחרון עשיתי את זה שוב וההמשך היה 'אוקיי, ראיתן את ה־90 קילו שלי בביקיני, עכשיו הבמה היא שלכן, בואו להצטלם בעצמכן'".

מתוך קולקציית קיץ 2016 של AnnA | צילום: רונן פדידה
מתוך קולקציית קיץ 2016 של AnnA | צילום: רונן פדידה

 

שלום עכשיו

בשם הציניות והספקנות קשה שלא לתהות לגבי התפיסה ההיפית־נאיבית של לוקצקי. קלישאת "בואו נחזיק ידיים ונאהב" היא מציאות עבורה, והיא מאמינה באמת ובתמים כי היא עושה שלום בין שמנות לרזות, גם אם לא שמנו לב שבכלל הייתה איבה. כתר הפרחים שלראשה, שהפך ללוגו המותג ולסימן ההיכר שלה ושבזכותו מזהים אותה ברחוב, תורם לתחושה שהיא יוצאת מהבית מדי בוקר כבעלת תפקיד, כסוג של מנהיגה שייעודה לאחד את חברת הנשים השסועה. אבל בזמן שלוקצקי פורשת בפניי את משנתה הסדורה, מתחדדת אצלי התחושה שכדאי לזנוח את הציניות. היא פועלת מתוך אמת פנימית ומתוך אהבת הטוב – מצרך נדיר ומבורך בעידן של שיימינג בלתי פוסק ברשתות החברתיות, אג'נדה טראמפ־יסטית מפלגת ושאר תחלואים. קשה שלא להתחבר אליה ואל הטוב הנשפך ממנה. גם פעילות הפייסבוק המושקעת שלה, שממנה בעצם צמחה, פותחת את הדלת אל נבכי לבה דרך כתיבה מאוד אישית, והופכת אותה עבור לא מעט נשים לסוג של גורו.

"יש נשים שקוראות אותי ומספרות שהחוויות שאני כותבת עליהן ונקודת המבט שאני מציגה עשו שינויים גדולים בחיים שלהן. מישהי סיפרה לי שהיא התגרשה בעקבות דברים שקראה אצלי. אני מקווה שזה לטובה. היא הבינה שבעלה לא נותן מקום לגוף שלה, לא מפרגן לה, ויש לזה השלכות עמוקות על החיים שלהם ועל איך שהיא מרגישה עם עצמה. מצד שני, אני שומעת על המון בנות שמצאו זוגיות בלי שהן ירדו במשקל כי יוצא להן אור מהעיניים פתאום".

לוקצקי, אימא לשתי בנות המתגוררת בתל אביב, נולדה באוקראינה ועלתה לארץ בגיל 11. בגיל 19 עברה תאונה דרכים קשה שבה נשברו פניה ושוקמו בניתוח מורכב בשווייץ. "אני מאמינה שהרבה ממה שאני עושה היום קשור לתקופה ההיא. במהלך השיקום נשבעתי שלא אגיד על עצמי שאני לא יפה. התחלתי להתאהב בפנים הבוגרות שלי, זה היה תהליך מטורף מבחינתי. עוד, האיש שלי שהוא גם האקס המיתולוגי שלי, היה חבר שלי אז. חזרנו לארץ ונפרדנו כי הרגשנו שלא ככה אנחנו רוצים את הקשר. אחרי שמונה שנים בנפרד הרמתי לו טלפון וחזרנו".

אנה לוקצקי | צילום: אלה אוזן
אנה לוקצקי | צילום: אלה אוזן

 

יציאת חירום

היא למדה אנימציה, קולנוע וגרפיקה במכללת תל חי ובהמשך פנתה ללימודי סטיילינג והתברגה בתעשיית האופנה. "פגשתי המון דוגמניות רזות ששונאות את הגוף שלהן, רוצות להיות רזות יותר וחושבות שזה יהפוך אותן למאושרות יותר". בעקבות הצעת עבודה שקיבל בן זוגה עברו השניים לצפון, אך כשההצעה התבטלה ברגע האחרון מצאה את עצמה לוקצקי עובדת על תוכנית חירום להצלת המצב הכלכלי. היא פתחה חנות בגדים קטנה בבית, כתבה על האג'נדה שלה בפייסבוק ויצרה סביבה קהילה קטנה. בהמשך זכתה החנות שלה בשתי פרסומות בערוצי תקשורת מוכרים במסגרת יוזמה לעידוד עסקים קטנים, שהפכו את פניה למוכרות. במקביל, החלה למכור את הפריטים במכירות ביתיות ברחבי הארץ תחת השם ״הבוטיק הנודד של אנה״, עד שהתבססה ברחוב שינקין בתל אביב.
"הפער בין הנוכחות הפייסבוקית שלי לחיים האמיתיים התחיל להצטמצם. למרות שאלה היו ימי צוק איתן מאות נשים הציפו את החנות הקטנטנה הזו וקנו בגדים. אנשים באו מבאר שבע תוך כדי אזעקות, ראיתי את השיחה שלי עם אנשים ברשת הופכת למציאות", היא מספרת. משם עברה החנות למיקומה הנוכחי והיא מושכת אליה נשים מכל קצוות הארץ – חלקן באות כי קשה להן למצוא בגדים בחנויות אחרות, חלקן באות בגלל האג'נדה. מפגש אקראי עם המפיק מוטי רייף הוביל לכך שלוקצקי תציג קולקציה ב־15 במרץ במסגרת שבוע האופנה גינדי תל אביב. ביולי האחרון העמיד רייף תצוגה במסגרת אירועי ביוטי סיטי תחת הכותרת הלעוסה משהו "נשים אמיתיות", שבה צעדו נשים במידות גדולות על המסלול, ועורר את זעמם של רבים, כולל כותבת שורות אלה. למה נשים במידה 44 זקוקות לתצוגה משלהן ואי אפשר לשזור אותן בתוך החיים עצמם בלי להתפאר בכך? ואם אלה נשים אמיתיות, האם זה אומר שנשים רזות אינן אמיתיות? לוקצקי שותפה גם היא לתפיסה ביקורתית זו, ואפשר לראות בשיתוף הפעולה שלה ושל רייף קפיצת מדרגה עבור שבוע האופנה שהוא מפיק: על המסלול יצעדו לראשונה בישראל נשים שאינן דוגמניות, בכל המידות, מגיל 17 עד 60, בלי שום כותרת בומבסטית מיותרת. כולן, אגב, לוהקו דרך עמוד הפייסבוק שבו קראה להן לוקצקי להגיע לאודישן.

מתוך הקמפיין בגדי הים של AnnA | צילום: Studio Twenty Twenty‎
מתוך הקמפיין בגדי הים של AnnA | צילום: Studio Twenty Twenty‎
מתוך הקמפיין של AnnA | צילום: Studio Twenty Twenty‎
מתוך הקמפיין של AnnA | צילום: Studio Twenty Twenty‎

 

איך קרה שהתחלת לעצב דווקא בגיל 35?

״זאת התגלגלות טבעית של הקריירה. הרבה שנים עבדתי בסטיילינג וכבעלת חנות הלבשתי המון נשים מהמון סוגים. פתאום הרגשתי שיש לי כלים לעשות את זה בעצמי. לאורך השנים נתתי למעצבים שאני מוכרת את הבגדים שלהם בחנות ייעוץ, כחלק משיתוף הפעולה בינינו, למשל איזה גזרות ובדים כדאי. באיזושהי נקודה התחלתי לעצב כי זה פשוט היה מתבקש״.

איזה סיפור מספרת הקולקציה?

"כל אישה שתשב בקהל אמורה למצוא את עצמה צועדת על המסלול מבחינת הדמות, הגיל והמידה. לקולקציה קוראים אורבנטיקה, שזה אורבני ורומנטי ביחד וזה הכל סביב השילובים בין שני הסגנונות. אני מאוד מתרגשת מהקולקציה ומרגישה שהוצאתי מעצמי את המקסימום במינימום זמן. לתצוגה כמו זאת יש הדים בארץ ובעולם. זה שאנחנו בשבוע אופנה רגיל ויצעדו על המסלול נשים בכל המידות זה צעד עצום".

את מרגישה זרה קצת בשבוע האופנה?

"אני מרגישה היסטוריה".

ובכל זאת, זה לא בדיוק המילייה שלך.

"אין לי עניין להשתייך או להיות חלק ממשהו. אני לעצמי. אין לי בעיה להיות חריגה כל עוד זה מדויק לי וכל עוד יש לזה ערך".

ומה הצעד הבא?

"ברור לי שההשפעה שלי על אנשים תהיה במימדים הרבה יותר רחבים וגם בינלאומיים. התחלתי לעשות גיוס כספים כדי להקים אתר גדול בינלאומי שאפשר יהיה לקנות בו את אותו פריט במידה 34 ו־50. אני רואה את עצמי בשבועות אופנה בחו"ל, אולי אפילו בשנה הבאה, עם דוגמניות בכל המידות".

 

על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על דימוי גוף ברשת

20 מיליון התייחסויות למראה חיצוני ברשתות החברתיות בשנה, שהן 60 אלף התייחסויות בחודש

כל 1.5 שניות נכתבת ברשת התייחסות למראה חיצוני

30% מכלל העיסוקים בדימוי גוף ברשת נוגעים למראה שמן

הביטוי הנפוץ ביותר ברשת הוא שמן/שמנה

50% מהשיח הנוגע לדימוי גוף נכתב על ידי גברים נגד נשים

70% מההתייחסויות למראה חיצוני ברשת מופנות לנשים

700 אלף גברים כונו ברשת "שמנים", לעומת 900 אלף נשים שכונו "שמנות"

ניתוח השיח ברשתות החברתיות בוצע עבור מגזין "את" על ידי חברת VIGO לשנת 2016. ״שיח״: כל פוסט שכתב גולש ברשת בעברית (פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, גוגל+, יוטיוב, בלוגים, פורומים וטוקבקים)