ילדה בת 15 נאנסה באכזריות ולאף אחד לא אכפת. למה?
לדורין אליהו יש כמה תשובות לשאלה האיומה הזאת, וכולן מדכאות. בכל זאת, אונס קבוצתי של נערה בצפון לא מביא קליקים ולייקים כמו פצצות תאורה בקיסריה
להלן סיכום חדשות היום בצפון: הגשם עדיין שוטף, הכט״במים עדיין מתעופפים באוויר, הבתים עדיין נשרפים מבחוץ, החקלאים עדיין נשרפים מבפנים, בעלי העסקים עדיין קורסים, החיילים עדיין מתפלשים בבוץ הלבנוני, המפונים עדיין מתגעגעים לחלקת האלוהים הקטנה שלהם, האויב עדיין לא מורתע כפי שציפינו ותתפלאו, אבל הנקמה עדיין לא הושלמה. בינינו, אתן לא צריכות חדשות כדי לדעת את כל זה. אף על פי כן, תותחי הניוזים והפושים ימשיכו להלעיט אתכן בכל הזוועות הידועות. עוד פרשנויות, עוד תקריות, חקירות ושחיתויות – הן לא יותירו מקום לדיווח על אחת מפרשיות האונס המחרידות שהתרחשו בצפון.
גילוי נאות: על הפרשה הזו גיליתי רק כשהתבקשתי לכתוב עליה משהו. וגם אז, נדרשתי להקליד באופן אקטיבי בשורת החיפוש של גוגל את שילוש המילים: "אונס נערה צפון", כדי לדלות שני אייטמים אינפורמטיביים ומבוישים שהתמקמו בשולי החדשות, ככל הנראה אחרי האירוסין המפוברקים של עדן חסון (מזל טוב). בקריאה מהירה וסלחו לי על הציניות, התבררה לה מן גרסת רימייק אכזרית של פרשת "משחקים בחצר האחורית". אני לא יודעת אם קוראים לה דבורי, אבל אני כן יודעת שהיא נערה בת 15 ממגדל העמק ולאף אחד לא אכפת ממנה.
זה לא סקסי כמו כתב חדשות מזוקן בעומק מנהרת טרור, וזה לא מרהיב כמו פצצת תאורה שמושלכת על ביתו הריק של ראש הממשלה. זאת רק נערה בת 15 מהפריפריה – שאיבדה הכל במהלך החופש הגדול האחרון בחיים שלה
על פי החשד כ-15 קטינים מאזור מגדל העמק ועפולה, כילו את חופש הקיץ האחרונה באין ספור מעשי אונס שהם ביצעו באותה נערה באופן מתמשך ושיטתי, תחת איומים שיפגעו בה ובבני משפחתה. זה התחיל מקשר חברי, והפך לקשר נצלני שבסופו צורפו אליו צורפו כל החבר׳ה. היא נעתרה לדרישות שלהם ונאנסה במתכונת קבוצתית מתמשכת במקומות ציבוריים, בגינות משחקים, במקלטים, ביערות ובחורשות כדי להגן על המשפחה שלה. אף אחד מהחבורה לא הביט במתרחש מהצד ותהה בינו לבין עצמו אם מישהו מהם צריך לעצור את זה.
רק לפני כחודש נפרץ באומץ סכר השתיקה שלה ויחד עם בני משפחתה הגישה הנערה תלונה במשטרה. מדובר בקטינים, כך שעל רבים מפרטי הפרשה מוטל צו איסור פרסום – אך אני מרשה לעצמי לשער שלו היה מדובר ביחסי כוחות בין המגזרים הנכונים, שר המשטרה והפיתות כבר היה עושה מהסיפור הזה מנגל של לייקים. אבל זה לא סקסי כמו כתב חדשות מזוקן בעומק מנהרת טרור, זה לא משלהב כמו בוקס בפנים של עינב צנגאוקר וזה לא מרהיב כמו פצצת תאורה שמושלכת על ביתו הריק של ראש הממשלה. זאת רק נערה בת 15 מהפריפריה – שאיבדה הכל במהלך החופש הגדול האחרון בחיים שלה.
אני יודעת, יגידו הגנרלים "זוזי הצדה גברת, יש מלחמה עכשיו״. ואני יודעת, רצח ואונס זה לא מביא טראפיק, לא מספיק כדי לפרגן באיזו בוקסה קטנה עם תמונה גנרית של ילדה מבוישת שכובשת את ראשה בין זרועותיה. גם אי אפשר לצרף לקליק בייט הזה ״לא תאמינו מה קרה לילדה בת 15 מהצפון״. וכשאנחנו נעות בין הפגנות, חרדה קיומית ונשיאה בנטל המלחמה בעורף, אנחנו כבר מתורגלות בלתעדף את עצמנו נמוך יותר. בעיקר כשמיטב בנינו מחרפים את גופם ונפשם לאיזו תכלית כלשהי שמשתנה בהתאם לצרכי הממשלה.
הכל קשור אחד בשני, זה מתחיל בהשתקה של תצפיתניות בגבולות וממשיך להדחקה וטשטוש של מעשים שקורים ממש מתחת לבית. הכל מכונס ומגוייס למען המלחמה הקדושה ותאוות הנקמה
מאיתנו בינתיים, מצופה לגהץ את המדים וליהנות מהפריבילגיה המפוקפקת שמדירה אותנו משדה הקרב. אנחנו מתעוררות בבוקר עם הידיעה שנערות צעירות עוברות התעללות מינית למעלה משנה בשבי שמחוץ לגבולות המדינה, ומתקשות להירדם עם המחשבה שהם קורים גם בתוכה (כי אין מספיק קלונקס בעולם). קשה להתקיים לצד הידיעה שלא מעט שיאי הרג נשברו מאז השבעה באוקטובר, ולצדם נשברו גם שיאים במקרי רצח נשים ואלימות במשפחה ושיאים של מקרי אונס. הכל קשור אחד בשני, זה מתחיל בהשתקה של תצפיתניות בגבולות וממשיך להדחקה וטשטוש של מעשים שקורים ממש מתחת לבית. הכל מכונס ומגוייס למען המלחמה הקדושה ותאוות הנקמה.
>> "כשאני הייתי תצפיתנית זה היה התפקיד הכי נחות, כואב לי עליהן": וידויים של תצפיתנית ששירתה בנחל עוז
אינני אשת חינוך, אני לא מקנאה באלו שבחרו על עצמם את אורח החיים הזה. אני גם לא הולכת לשלוף פה נתונים סוציולוגיים על השפעות המלחמה והחיים לצד אלימות בגיל ההתבגרות – כי אונס היה וקיים משחר האנושות. הניוון לעומת זאת, כמעט אינטגרלי, אחרת נאבד את השפיות שלנו סופית ונכלה את זמננו בלצרוח מהחלון מתוך ייאוש. אבל כשאפילו לדמוקרטיה לא נותר כלבלב שישמור עליה – כנראה שאין מה לצפות שמישהו ישמור עלינו.