להיות בת 18 בישראל

"יש מיליון גברים כמו הארווי ויינשטיין, וחשוב שנעצור את זה"

אודאה מיוחס | בנות 18. צילום: רותם לבל
אודאה מיוחס | בנות 18. צילום: רותם לבל

בגיל 18 אודאה מיוחס מתל אביב לא מבינה איך זה שב-2019 עדיין אין שיוויון מגדרי ומרגישה ש-ME TOO מתחיל לאבד את זה

88 שיתופים | 132 צפיות

אודאה מיוחס נולדה וגדלה בתל אביב. היא חיה עם הוריה, יש לה אח תאום ושתי אחיות שגדולות ממנה ביותר מעשור. היא למדה בבית הספר האמריקאי לצד ילדי שגרירים וכיום לומדת בתיכון הכפר הירוק. אודאה אוהבת לגלוש ואף עובדת כמדריכת גלישה, ואוהבת גם להאזין למוזיקה ולקרוא ספרים.

סדר יום

"אני קמה סביב 9 בבוקר לבית הספר. בימים שאני גולשת אני קמה ברבע לשבע. אני גולשת בחופי תל אביב, בדרך כלל טופסי או טרומפלדור. כשאני נפגשת עם חברות זה בדרך כלל בבית של אחת מאיתנו או בבית קפה או מסעדה. אני משתדלת ללכת לישון לא אחרי עשר וחצי".

אג'נדה

"אילו יכולתי הייתי מצביעה למרצ, אבל אני כמעט בת 18. דיברתי על הנושא עם אחותי הגדולה, קראתי את המצע של המפלגה והחלטתי שהדעות שלי הכי נוטות לכיוון הזה".

צבא

"אני מתגייסת, אבל עוד לא יודעת לאן. אני עוברת תהליכי מיון למודיעין ומתלבטת אולי בכלל ללכת לקרבי. בכל אופן אעשה לפני זה שנת שירות בארגון לנוער גאה. אני סטרייטית אבל שמעתי שזה מדהים".

הדבר שהכי דחוף לתקן בעולם

"זה פשוט לא הגיוני שעדיין יש אי־שוויון בכל העולם בין גברים לנשים. מצד שני אולי יש בעיות דחופות יותר כמו מלחמות ורעב".

רשתות חברתיות

"אני אוהבת לראות סרטונים של גלישה ושל אוכל באינסטגרם, אבל אני לא ממש פעילה בעצמי, אני מעלה פוסט מפעם לפעם אבל בקושי. עם הפייסבוק הפסקתי מזמן".

פמיניזם

"בהתחלה אהבתי את תנועת Me Too, למשל, את המחאה עם השמלות השחורות, אבל אני מרגישה שעם הזמן כל הנושא התחיל לאבד אמינות ונהיה בדיחה. יש כבר נשים שמדברות נגד Me Too. מה שבטוח זה שהטרדות מיניות זה משהו שקיים גם בדור שלנו, יש מיליון גברים כמו הארווי ויינשטיין, וחשוב שנעצור את זה".

הנשיקה הראשונה

"עוד לא כל כך הייתה לי".

הגיל שאפשר להתחיל

"אני מכירה בנות שהרגישו נוח לעשות את זה כבר בגיל 16 ואני מכירה בנות שנמצאות במערכת יחסים כבר שנתיים והן בנות 18 ועדיין לא מרגישות נוח. זה נורא תלוי במערכת היחסים ובתחושה האישית".

"יש את הצבא, קצת קשה להתכונן לזה אבל אני מקווה שאצליח להסתדר", אודאה מיוחס | צילום: רותם לבל
"יש את הצבא, קצת קשה להתכונן לזה אבל אני מקווה שאצליח להסתדר", אודאה מיוחס | צילום: רותם לבל

בכיתי בפעם האחרונה

"כשסבתא שלי נפטרה, הייתי קשורה אליה".

שיקרתי בפעם האחרונה

"עשיתי מבחן על המחשב כי נפצעתי ביד ושלחתי את המבחן בקובץ שידעתי שהמורה לא תצליח לפתוח, סתם כי לא היה לי כוח".

שגרת טיפוח

"אני שוטפת פנים עם סבון פנים ומנקה את העור עם מי פנים".

שופינג

"לרוב אני לוקחת בגדים מהאחיות שלי, הפעם האחרונה שהלכתי לקנות בגדים הייתה די מזמן".

באוזניות

"לד זפלין, פינק פלויד, סיימון וגרפונקל, פיקסיז".

כשאהיה גדולה

"אולי אהיה פסיכיאטרית. אני אוהבת את הרעיון של לשלב רפואה ופסיכולוגיה".

שריטות וחלומות

"יש את המחשבות והפחדים שיש לכל אחד, למשל, שההורים ימותו או שיעזבו אותך. ויש את הצבא, קצת קשה להתכונן לזה אבל אני מקווה שאצליח להסתדר. אני מתכננת לעשות שנת שירות לפני כן, אני מקווה שאצליח להשפיע על אנשים ולעזור להם".