אדלה: לאכול ולהתלהב

קצרה היריעה מלתאר את הסיטואציה המשונה שהביאה אותי ואת אבא לרמת ישי באמצע חודש אוגוסט, אבל אסכם ואומר שבשעה שבע וחצי כבר היינו מאוד רעבים ולא יכולנו אפילו לדמיין מצב שבו היינו חוזרים הביתה בלי לאכול ארוחת ערב רצינית. התלבטנו רבות אם ללכת על בטוח ולשבת באחד הסניפים המשובטים של הרשתות החיפאיות שהשתלטו על כל פינה טובה במרכז המסחרי של המועצה האזורית או לבחור במסעדה מקומית. בסופו של דבר החלטנו לשבת באדלה ביסטרו, מסעדה מקומית שנפתחה לפני שבע שנים ומעולם לא ביקרנו בה. כבר מהשנייה הראשונה היה ברור שלא מדובר בביקור האחרון שלנו במקום.

כל עונה והאזור שלה

המסעדה מחולקת בגדול לארבעה אזורים: בגינה של אדלה ניתן לשבת בניחותא וליהנות מהימים האחרונים של הקיץ, במרפסת העץ המחופה אפשר לחוש שהסתיו כבר בפתח, ובפנים המקום האווירה פשוט מזמינה כבר את החורף (במיוחד לאור העובדה שישבנו לצד ערימות של בקבוקי יין אדום). השמועות מדברות גם על חדר פרטי לאירועים שממוקם בקומה העליונה במבנה. במרכז החלל הפנימי ממוקם בר מרשים עם דיספליי עמוס בכל טוב, ותפריטי הבירה והיין המרשימים שהוגשו לנו עת התיישבנו הבהירו כי המבחר אף גדול משנראה לעין במבט ראשון.

את תפריט היינות המגוון הנחנו בצד, למרות שהבקבוקים בהחלט קרצו לנו מן המדף. היה לנו חם מדי בשביל יין אדום ושנינו לא חסידים של לבן. את תפריט הבירות, לעומת זאת, אימצנו לחיקנו. בסופו של דבר אבא הלך על המרדסו טריפל (38 ש"ח) הקרמלית ואני הלכתי על חצי קרלסברג מהחבית (29 ש"ח). אני יודע, לא הרפתקני במיוחד, אבל באותו ערב לוהט התחשקה לי בירה מהחבית.

פילה סלמון

פתיחה רגועה

השקנו לחיים בדיוק ברגע שבו המלצרית שלנו הביאה לשולחן את המנות הראשונות. אבא הזמין פטה כבד עוף שהוגש עם לחם קלוי ופרוסות דקות של אגס ביין אדום (32 ש"ח) ואני הזמנתי סלט עגבניות (28 ש"ח). הפטה של אבא היה פשוט וטוב ועדות לכך ניתן היה למצוא בצלחת החפה משאריות שפינתה המלצרית כעבור דקות ספורות, וסלט העגבניות שלי היה מרענן וקליל. הוא היה מורכב מפרוסות של עגבנייה טרייה, פלחים של עגבנייה צלויה על הגריל וחצאי עגבניות שרי טריות, כשכל זה טובל ברוטב פסטו ומקושט בעלי מיקרו בזיליקום, קוביות פטה וחומץ בלסמי איכותי.

למרות שהמנות הראשונות לא הותירו בנו רושם עז, כשהגענו לעיקריות, כבר היה מדובר בסיפור אחר לגמרי. אני הזמנתי שניצל אדלה (58 ש"ח) ואבא הזמין את המבורגר השף (68 ש"ח). לכאורה, מנות סטנדרטיות שניתן למצוא בכל בית קפה בימינו בתצורה זו או אחרת. עם זאת, התיאור הלקוני של המנות לא הסגיר במאום את שעתיד היה להגיע לשולחננו.

>>עוד מסעדות בדרך האוכל:

* מסעדת פרנזו – איטלקית כשרה ומומלצת>>
* מסעדת רפאלו: איטלקית מומלצת בחיפה>
* מסעדת דרך הגפן – מסעדה רומנטית ומיוחדת>>

דממה בשולחן

השניצל המדהים שלי שוטח באופן כל כך קפדני, עד ששטח הפנים שלו כיסה את כל הצלחת הגדולה והציפוי שלו היה כל כך קריספי, עד שהייתי צריך לבדוק שרעש הנגיסות שלי לא מפריע ליושבים בשולחנות הסמוכים.

בניגוד לשניצל שלי, שבמשפחתנו לא נחשב בכלל לבשר, ההמבורגר שאבא הזמין הכיל מאה אחוז אנטרקוט שנטחן במקום, 250 גרם ממנו ליתר דיוק. ההמבורגר הונח אחר כבוד על לחמנייה טרייה בתיווך של חסה, פרוסות עגבנייה ואיולי צ'ילי תוצרת בית ועליו הותכה גבינה צהובה איכותית. בפסגת ההמבורגר הונחו תועפות של פטריות ובצלים חרוכים, ולצד כל היופי הזה הוגשו סירות תפוחי אדמה בגריל.
ההמבורגר נצלה לדרגת מדיום מושלמת, ולמרות שאני לא נוהג להפריע לבן אדם באמצע ההמבורגר שלו, פשוט הייתי חייב לטעום את הדבר הזה כדי לראות מה גרם לאבא להפסיק לדבר בבת אחת. ביס אחד הספיק כדי להשתיק גם אותי. במילה אחת – ……..!

פטוציני פירות ים

עיניים גדולות

שני חצאים של קרלסברג וזוג צלחות ריקות לחלוטין משאריות מאוחר יותר, אבא ואני כבר החלטנו להעמיק את ההיכרות שלנו עם המקום ולקנח את הארוחה עם פאי שזיפים בליווי גלידת וניל (42 ש"ח) ועוגת גבינה עם שכבות שוקולד (38 ש"ח).

למרות שעוגת גבינה היא אף פעם לא הימור רציני, כשזה מגיע לפאי שזיפים מדובר על סיכון של ממש. למעשה, ברוב הפעמים שהזמנתי את המנה הזו, נוזלי השזיפים הרטיבו את בצק הפאי והפכו אותו לעיסה סגולה ולא אטרקטיבית בעליל. באדלה לעומת זאת, הבצק היה מושלם, הפאי היה הדוק ובפה מלא אגסים ניתן לומר שהתוצאה הסופית בהחלט מצדיקה את המחיר היחסית הגבוה של המנה. גם עוגת הגבינה הייתה טעימה, למרות שאחרי ארוחה שכזו, פאי השזיפים היה מספק אותנו בהחלט.

קסטה שוקולד לבן

לבקר ולהתמכר

רגע לפני שיצאנו לרחבת החניה גילינו שבמקום נערכות הופעות חיות כמעט מדי שבוע בימי חמישי, ושארוחות הבוקר המוגשות במקום נחשבות לסיבה מיוחדת להגיע למקום. מבחינתי, גם אם המנה היחידה שהייתה מוגשת במקום הייתה השניצל האגדי שאכלתי, די היה בכך כדי להצדיק נסיעה מיוחדת לרמת ישי. אבא טען את אותו הדבר לגבי ההמבורגר שלו.

האזור המסחרי של רמת ישי מתפתח במהירות, ובהתאמה, המגוון הקולינרי הולך ומתרחב בקצב מרשים. במידה והחלטתם להתחיל לחקור את האזור, אני ממליץ לכם להתחיל באדלה, למרות שיש מצב לא רע שאחרי ביקור אחד, לא תרצו להמשיך לשום מקום אחר.

חשבון, בבקשה

מרדסו טריפל – 38 ש"ח
שלושה חצאי קרלסברג מהחבית – 87 ש"ח
פטה כבד עוף – 32 ש"ח
סלט עגבניות – 28 ש"ח
שניצל אדלה – 58 ש"ח
המבורגר השף – 68 ש"ח
פאי שזיפים – 42 ש"ח
עוגת גבינה – 38 ש"ח

סה"כ – 391 ש"ח

אדלה
כשר: לא
כתובת: אזור תעשיה רמת ישי (כביש 75)
טלפון: 04-9535358
לאתר

* עכשיו במסע ישראלי: 5 מקומות מומלצים לפיקניק>>

* עכשיו במסע ישראלי: אפליקציות ואתרים מומלצים למטיילים בארץ>>

* עכשיו במסע ישראלי: מדריך ללינת שטח: אתרים מומלצים, כמה זה עולה וטיפים שווים>>