המנהיגים החרדים פוגעים בנו בכול השנה, לא רק כשיש אסון מזעזע

כל כך הרבה מילים נשפכו על האסון הנורא בהר מירון. מקריאת טקסטים רבים כל כך, נדמה לי שלכולם כבר ברור שהאשמים במותם המיותר של 45 ילדים, נערים וגברים נמצאים בשני מוקדים משמעותיים של ההנהגה: הראשונים הם מנהיגי העדה החרדית, האדמו"רים והרבנים – שלמרות שהסכנה הייתה מונחת מול עיניהם, הם בחרו לגלגל אותן עיניים לשמים ולקוות שאלוקים או לפחות רבי שמעון בר יוחאי יעזרו. ממש כפי שהם עשו במהלך מגפת הקורונה, כששמו פס על ההנחיות ובכך לקחו חלק פעיל בהגעתה של מדינת ישראל למספר המזעזע של מעל 6,300 מתים.

המוקד השני של החידלון נמצא בידיהם של הפוליטיקאים השונים – השרים במשרדי הדתות, הבריאות, הפנים וביטחון הפנים, וכמובן ראש הממשלה, שבשל הזדקקותם הפוליטית לקול החרדי פשוט זרמו עם חוסר שיקול הדעת שאותו הפעילו האדמו"רים והרבנים, ונענו לכל הדרישות חסרות האחריות של מנהיגי הציבור החרדי. הסוף ידוע: מי ששילם את החשבון המדמם הם 45 המתים, המשפחות הכאובות שלהם ואלפי הפצועים מהאירוע במירון.

יש קו שמחבר בין גלגול העיניים שמשאיר את שלומם של המתפללים בידי שמים ולא בידי תקנות שמומחים ומדענים קבעו, לבין היחס התמידי של הנהגת החרדים כלפי נשים, ומי שמשלמות מחיר יומיומי על ההתנהלות הפרימטיבית, תאבת הכוח וחסרת ההיגיון של מנהיגי העדה החרדית הן כולנו: כל הנשים הישראליות, ובעיקר החרדיות.

הח"כים והשרים החרדים זוכים במשכורות ופנסיה ממשלתית, ברכב צמוד ובחסינות – אבל בזמן שהם מקבלים החלטות שמשפיעות על חיינו, הם רואים מול עיניהם רק ציבור אחד: את עצמם

הדבר שהכי מזעזע אותי בשיח הפוליטי של השנים האחרונות הוא עד כמה הדיון בנוגע לחרם על המפלגות הערביות חי, לוהט ומעסיק את כל קצוות המערכת הפוליטית, אבל השאלה אם להחרים את המפלגות החרדיות לא עולה כלל לדיון בשום שלב. נזכיר, המפלגות החרדיות אוחזות כרגע ב־16 מנדטים והן נהנות משנים ארוכות ורבות של מנעמי השלטון. הח"כים והשרים זוכים במשכורות ופנסיה ממשלתית, ברכב צמוד ובחסינות. הם לוקחים חלק בהחלטות שמשפיעות על חיינו – אבל בזמן שהם מקבלים את ההחלטות האלה, הם רואים מול עיניהם רק ציבור אחד: את עצמם.

נשים חרדיות? חילוניות? הצחקתם אותם. הנה דוגמה שמייצגת זאת היטב: את הדברים הבאים אמרה תרצה בלוך לעיתון "דה מרקר", במסגרת כתבה על פעילותה בתנועת "נבחרות":"כשישבתי בוועדה בכנסת, שדנה במסגרת חוק ההסדרים בקצבת נשים לטובת מזונות עבור נשים שלא מקבלות מזונות מהגרושים שלהן, הייתה שם שדולה של נשים דתיות וחרדיות ברובן. התחלנו לדבר, ואחת מהן התחילה לבכות, ואז נכנס ח"כ ישראל אייכלר והצביע נגדנו מול הפרצוף שלנו. הוא לא בדק בכלל במה מדובר. רצנו אחריו אחר כך ואמרנו לו: 'ישראל, אתה לא רואה כאן נשים חרדיות בוכות?'. אז אייכלר אמר: 'אני לא יודע מי אתן. אמרו לי להצביע בעד, אז הצבעתי בעד'. מה נסגר איתך? זה הזוי. הרי יש שיעור גבוה יחסית של חרדיות שלא מקבלות מזונות כי הגרושים שלהן הם אברכים נטולי פרנסה".

כמי שלא מאפשרים לנשים להיבחר למפלגות חרדיות, המנהיגים החרדים אחראים לכך ששיעור כלל הנשים בכנסת ישראל הולך ויורד; הם אחראים לכך שמספר אירועי הדרת הנשים בישראל הולך ועולה בעקביות מפחידה; הם אחראים להתנהלות הפושעת שלפיה אין במרחב הציבורי החרדי אף תמונה של נשים – אפילו לא תמונת רופאה בפוסטר של קופת חולים או תמונה של ילדה חוצה כביש; הם אחראים לטרור שבמסגרתו פרצופי נשים מושחתים במרחב הציבורי בירושלים, בני ברק ועוד; הם אחראים להתעללות של המדינה באלפי עגונות ומסורבות גט, שמתהלכות חיים שלמים כאסירות. אגב, גם מי שקיבלה גט, ממש כמו כותבת שורות אלה, צריכה לעבור הליך משפיל על פי טקס שכלליו עודכנו בפעם האחרונה לפני אלף שנים, כאילו אנחנו שבט באמזונס שנשכח בשולי הזמן, ולא מדינה דמוקרטית במאה ה־21.

הנשים האמיצות שמנסות לשנות את המצב הזה מבפנים זוכות למסע של טרור ואיומים. מנהיגי הקהילה החרדית מפעילים את הסנקציות שיש ברשותם בכל הכוח

הנשים האמיצות שמנסות לשנות את המצב הזה מבפנים זוכות למסע של טרור ואיומים. מנהיגי הקהילה מפעילים את כול הסנקציות שיש ברשותם בכל הכוח: מנדים אותן ואת בני משפחתן, מאיימים שיכולות השידוך של בני המשפחה ייפגעו, שולחים מכתבים אנונימיים לבתי הספר של הילדים וללשכות הרווחה עם שקרים לגבי כישורי האימהות שלהן, פוגעים בחברותות ובמקומות התפילה של בני זוגן ועוד ועוד. כל אישה חרדית יודעת שהניסיון לצאת נגד ההנהגה הרבנית עלול לפגוע בה, במשפחתה ובילדיה באופן אנוש, עד כדי אובדן הקשר עם ילדיה. בודדות מוכנות לקחת את הסיכון הזה, וכך הטרור הגברי הזה כלפי נשים נמשך בלי הפרעה.

הדבר הזה חייב להיפסק. אם בני העדות החרדיות לכודים עמוק מדי במעגל החברתי שמכפיף אותם לרבנים שוביניסטים שעושים הכול רק כדי לצבור עוד כוח ושליטה, ולא מסוגלים לשנות זאת בעצמם – המדינה חייבת לפעול, ובעיקר לא לשתף פעולה עם גורמים פוליטיים שמפלים נשים. מדהים שב־2021 עדיין צריך להגיד משהו כל כך מובן מאליו. חוסר הרציונליות הבסיסי והרצון לצבור עוד ועוד כוח ושליטה, כפי שהם באים לידי ביטוי בקרב מנהיגי העדה החרדית, דופקים אותנו הנשים כל הזמן. אבל בישראל 2021, רק כאשר גברים מתים מישהו שם לב שמשהו ממש לא בסדר.