רועי בית לוי
בן 38, נשוי+1, גר בתל אביב. כותב, מתרגם, יועץ לחברות וארגונים בתחום האסטרטגיה התקשורתית והדיפלומטיה הציבורית. מחבר הרומן "הרים אני רואה"
איך נולד הרעיון לכתיבת הספר?
"ביקשתי לכתוב ספר שכולו געגוע וערגה למוכּר ולשגור. רק אחר כך גיליתי שכדי לעשות את זה בהצלחה אני חייב לכתוב דווקא על העבר".
על מה הוא מספר?
"במרכזו ניצב בן שמחפש את אביו. המסע הביוגרפי הזה מתחיל במונטווידאו המנומנמת של שנות ה־40 של המאה שעברה, ומסתיים בנקודה מחוקה במדבר הישראלי".
אתה דומה לגיבור שלך?
"במידה מסוימת היו קורות חיי נקודת הפתיחה. לאחריה נמתח קו ספרותי שלעתים מקביל אליי ולרוב זר לי לגמרי".
ממה הכי נהנית בתהליך הכתיבה?
"מתחושת החופש. בלי מסגרת, בלי דד ליין, בלי בריף, בלי לקוח, בלי קהל, בלי חוקים, פשוט לכתוב כמו שחתול משחק בכדור צמר – רק לשם ההנאה שבדבר".
מה היה הרגע הקשה ביותר?
"כל דף ריק שהמתין לי במחשב גרם לי למשבר קטן בפני עצמו, אבל הקושי האמיתי היה דווקא להגיד 'סיימתי'".
מה תייעץ לסופר מתחיל?
"בחר קורא שאתה מכיר היטב וכתוב במיוחד בשבילו".