ניהול זמן
כיצד לסייע למטופל להפיק תועלת מרבית מהטיפול
מתוך ניסיוני המקצועי הגעתי למסקנה שיש חשיבות עליונה ביידוע המטופל על אורך הטיפול ומספר הטיפולים הצפויים. ברגע שהאדם יודע באופן מודע מה הזמן העומד לרשותו, תת המודע שלו מתארגן באופן אפקטיבי ביותר על מנת להפיק את המרב מהזמן הקיים. בהירות לגבי אורך הטיפול תסייע למטופל לתכנת את השעון הביולוגי הפנימי שלו ולקחת אחריות כדי להפיק תועלת מרבית מהטיפול.
כאשר אין גבולות ברורים ומוגדרים לזמן, גם אין התארגנות מערכתית להפקת תועלת מרבית. אין זה נכון לחשוב שככל שזמן הטיפול ארוך יותר, כך טוב יותר. ללא ספק, יש טווח אידיאלי של זמנים (תלוי גם בשיטה ובמטרותיה), כאשר מתחת לטווח קשה להפיק את המרב, ומעל לטווח מתחיל תהליך הצפה או שחיקה. אבל גם כאן, חשוב להיות ברורים באשר לזמן שיש לרשותנו. אפילו אם במצבים מסוימים יש רק דקות ספורות לטיפול, הגדרת הזמן ("יש לנו חמש או עשר דקות") תסייע לנו להפיק את המרב מן הזמן הקיים.
להשאיר את הטוב לסוף
יש לתודעה האנושית נטייה לדחות את הטוב, את העיקר, את המיצוי "לסוף", בדומה לאדם שמשאיר על הצלחת את החלק הטעים ביותר של הארוחה לסופה. לעתים אנשים עושים זאת עם החיים עצמם – דוחים לעתיד את כל חלומותיהם, ולפעמים רק בשורות על מחלה סופנית או אסונות אחרים מעירות אותם להפסיק לדחות ולהתחיל לעשות את כל אשר השתוקקו לו. נטייה זו ניכרת גם בטיפולים. מטופל יכול לקבל טיפול ארוך ביותר, אבל מרגע שהמטפל מודיע, "נשארו לנו 10 (או ארבע או חמש) דקות", לפתע כל התהליך מקבל תאוצה והחוויה של המטופל מתעצמת, שכן עתה הוא פותח את עצמו אליה כפי שלא עשה עד כה.
תלמידה שלי סיפרה: "הייתי בטיפול אצל פסיכולוג במשך 12 שנים. אבל רק ברגע שהוא אמר שנותרו לנו חודשיים עד סוף התהליך שלנו ביחד, התחלתי לחוות את התהליך בעוצמות לא מוכרות, ובעצם, מבחינתי, רוב העבודה החשובה הייתה בחודשיים האחרונים האלה."