אמנות רחוב
הוא מהלך על קו התפר שבין עיצוב לאמנות, אוהב את השימוש ב"רדי מייד" ורחובות תל אביב משמשים לו מקור השראה. שיחה אישית עם רביב ליפשיץ
בכניסה לסטודיו של רביב ליפשיץ בקיבוץ גליל ים מקדמות את פני הבאים ארבע כלבות מסוג קולי. המוזות על ארבע הן חלק בלתי נפרד מהמקום, וכשהן שרועות על הרצפה נדמה שהן עוד פריט עיצוב בחלל. הסטודיו עצמו מעיד על פילוסופיית החיים והעבודה של ליפשיץ נראה יותר כמו בית מלאכה מהדור הישן – על הקירות מערכת כלי עבודה ישנים, אין בו מכונות מורכבות ומכשירים מסובכים, והוא מלא בחפצים מפורקים ובמכשירי רדיו שעבר זמנם.
|
|||||
"אני סבור שהגיע הזמן להתחיל לחשוב אחרת", אומר ליפשיץ. "יש לקחת מוצרים ולתכנן אותם מראש כך שיחיו כמה פעמים ויעברו כמה גלגולים. אני חושב צורנית ורעיונית, ואוהב שימוש ב'רדי מייד'. אני מנסה ליצור נתיב שונה של ייצור וצריכה".
קו המחשבה הזה הוביל את ליפשיץ לפיתוח מספר מוצרים כמו קרש גיהוץ שהופך לכיסא או קונסטרוקציה של מטריות שהופכת לאהיל, והמחשבה הראשונה שעוברת בראש כשמתבוננים בהם היא איך לא חשבו על זה קודם?
"אני חושב צורנית ורעיונית, אוהב שימוש ב'רדי מייד'"
ההשראה: רחובות העיר תל אביב
ליפשיץ (43) מתגורר בפלורנטין, בדרום תל אביב, ולדבריו רחובות תל אביב משמשים לו מקור השראה בלתי נדלה המשתנה לפי עונות השנה. "ברחוב אפשר לראות מה אנשים זורקים מהבית, ואני מלקט משם את הבסיס למוצרים עתידיים".
הסטודיו שלו, הזוכה לתמיכה של המדען הראשי, נמצא בקיבוץ גליל ים, בחלל שבו שכנה בעבר חברה לעיצוב תעשייתי שבה עבד. סגירתה של החברה עודדה אותו להקים את מה שהוא מכנה "גן המשחקים האידיאלי למעצב" שבו יצר את סדרת המוצרים המזוהים עמו ביותר – "חוביזות" שהוצגה ב-2003 בתערוכת היחיד השנייה שלו בגלריה פריסקופ.
הסדרה כללה שרפרפים, גופי תאורה וכיסאות – כולם מבוססים על עיקרון שליפשיץ רשם עליו פטנט – כדורים מוכנים המתנפחים לתוך שלדי מתכת מעוצבים. הקולקציה נדדה בתערוכות רבות ברחבי העולם. השם, אגב, הוענק למוצרים בזכות שדה החוביזות המקיף את הסטודיו של ליפשיץ.
עיקר פרנסתו של ליפשיץ מגיע מעיצוב תעשייתי-מסחרי לענפי ההייטק והביוטכנולוגיה. לדבריו, "הכרחי למעצב תעשייתי להכיר גם את הפן הזה". הוא היה שותף לפיתוח הקונספטים של הטלפון הסלולארי מודו, עיצב ל-Powermat את כיסוי הטלפון הסלולארי המכיל אלקטרוניקה לטעינה ללא חוטים, והוא משמש כמעצב הבית של חברת אתרוג ביוטכנולוגיות בע"מ (חברה בת של Invitrogen האמריקאית). בין השאר עיצב גם מכשירים בתחום בדיקת דנ"א וחלבונים, וכלי מעבדה שונים.
לצד החיבור לתחום הטכנולוגי עיצב ליפשיץ גם מכונות קפה לרשת מועדון הקפה, ולאחרונה פיתח מספר קונספטים לכפר כישורית בצפון. למרות זאת ליפשיץ מהלך כל הזמן על התפר שבין עיצוב לאמנות, ובסטודיו הוא ממשיך לעצב גופי תאורה ופריטי ריהוט בסדרות קטנות ובמהדורות מוגבלות, המוצגים בגלריות לעיצוב כמו פריסקופ ופרדיגמה.
"ברחוב אפשר לראות מה אנשים זורקים מהבית, ואני מלקט משם את הבסיס למוצרים עתידיים"
אספן של מציאות
חומרים מסקרנים אותו והוא אוהב להתנסות בהם. כך, לדוגמה, צינור לפינוי שפכים עשוי פי.וי.סי שימש אותו ליצירת אפקט של תאורה תלויה. "גיליתי שהחומר לא נקרע, ולמרות העובדה שהכנסתי לתוכו מנורת פלורסצנט, התאורה שהוא מספק דרך החורים היא תאורה חמה".
עם השנים זכה ליפשיץ בפרסים ובמלגות כמו המלגה על שם קרן שרת (1997 ו-1998), פרס משרד החינוך לעיצוב (2003), פרס משרד התמ"ת (2007 ו-2008) ועבודותיו, שחלקן נכללות באוסף הקבוע של מוזיאון תל אביב, זכו במשך השנים לחשיפה בגלריות בארץ ובחו"ל, במוזיאוני עיצוב ובמגזינים. ב-2008 נבחר ליפשיץ לאחד מ-40 הצעירים היצירתיים המבטיחים של מגזין דהמרקר.
לליפשיץ חיבור עמוק לחפצים ישנים, בעיקר מכשירי רדיו שהוא חוקר עד לרמת הבורג. "אני אוהב לחקור וללמוד את ההיסטוריה של התכנון עצמו", הוא אומר. האוסף שלו כולל מכשירים כמו שפופרות רדיו וטלוויזיה ישנות, שעונים, מכשירי טלפון, מנורות וכלי מטבח. "אני לא רק אוסף, מעניינים אותי חפצים ברמת קלאסיקות עיצוב, חקר תולדות הפלסטיק לסוגיו החל מימי הבקליט. מה שאני אוהב במכשירי הרדיו הישנים הוא שאפשר לשמוע בהם קולות של תקופה אחרת" הוא אומר.
לצורך העניין מקיים ליפשיץ קשר הדוק עם חברים שהכיר באתרים של אספנים באינטרנט המספקים לו מידע ושרטוטים. "יש אחוות אספנים. פעם אתה צריך משהו, פעם הוא צריך משהו. רק אספנים מבינים באמת את ההתלהבות".
"אני לא רק אוסף, מעניינים אותי חפצים ברמת קלאסיקות עיצוב, חקר תולדות הפלסטיק". צילום: יאיר מדינה
עולם העיצוב אינו מנותק מהעולם הסובב אותנו, לדברי ליפשיץ, "צריך להיות תמיד ערניים לחומרים ולממד הוויזואלי". כשהוא נדרש לשאלה אם על בית הספר להכשיר מעצבים גם בתחום העסקי משיב ליפשיץ כי תואר ראשון בעיצוב נמשך זמן קצר מדי כדי להכשיר מעצב גם בתחום השיווק. "באקדמיה, הכלי המרכזי שסטודנטים צריכים לקבל הוא ללמוד איך יוצרים. את השאר לומדים תוך כדי תנועה, כל אחד בדרך שבה יתברג בעשייה".
"צריך ליצור כל הזמן", הוא אומר."לימוד עיצוב הוא מה שאתה עושה ממנו. אם יש לך את זה, זה יקרה כבר במהלך הלימודים".