לאן נעלם הצחוק?

ילדכם איבד את הצחוק הטבעי. כך תחזירו אותו

19 בדצמבר 2006

88 שיתופים | 132 צפיות

באחד הימים הילדה חזרה מבית הספר כשהיא בוכה בכי היסטרי. התברר שבאמצע השיעור היא נזכרה בבדיחה שסיפר לה ילד בהפסקה. נזכרה והחלה לצחוק. המורה שלה ראתה את העניין בחומרה רבה ומיד התנפלה עליה עם המשפט הנצחי: "משהו מצחיק אותך?" וצוותה עליה להפסיק את הצחוק מיד. לפני שהילדה הספיקה להירגע, איימה עליה המורה שאו-טו-טו היא שולחת אותה למנהלת. "אמא, זה לא היה בכוונה", אמרה לי הקטנה בין דמעה לדמעה, "זה פשוט יצא לי".

הרגעתי אותה. הסברתי לה שבאמצע שיעור פשוט לא צוחקים. זה מפריע למורה, לשאר התלמידים, וזה לא במקום. הקטנה הקשיבה, הנהנה בראשה והנושא נשכח. כך לפחות חשבתי. בערב, לפני השינה, היא אמרה לי: "את יודעת, אמא, אני באמת לא מבינה למה זה הפריע שצחקתי. זה דווקא עשה לי הרגשה טובה".

אחרי שהילדה נרדמה הרהרתי במה שאמרה. צחוק הוא באמת דבר חיובי. לא סתם אומרים שהצחוק יפה לבריאות. לא במקרה אנו שומעים תינוק צוחק ומתגלגלים אתו מצחוק. אם כך, מדוע בגיל מאוחר יותר, ובעיקר במערכת הבית ספרית, הצחוק הופך למשהו שלילי? למה מי שצוחק נתפס כשטותניק, לא רציני וככזה שמזלזל במערכת? בניסיון לבחון את הנושא לעומק קראתי חומרים, התייעצתי עם מומחים ושמעתי צחוק של ילדים. האבחנה הראשונית שלי הייתה ששומעים הרבה פחות צחוק סביב גיל 6-7. המסקנה העיקרית הייתה שאנו, ההורים, איננו מבינים את חשיבות הצחוק ואת השפעותיו.

נילי דור האלה, מ"מקדש השמחה", מנחה בכירה מטעם בית הספר הבינלאומי ליוגה צחוק, אומרת כי "ככלל, הילדים צוחקים היום הרבה פחות, ובעיקר אחרי שהם נכנסים למערכת החינוך. הסיבות לכך נעוצות בציפיות חברתיות גבוהות, בהורים בעלי דרישות גבוהות ובמורים שמחנכים לרצינות. כך קורה שהילדים מפנימים את העניין, מתבגרים במהירות ופחות מרשים לעצמם לצחוק".

מי שטוב לו ושמח

"צחוק הוא מנגנון שחרור ופורקן מולד בגוף", מסבירה דור האלה, "וכולנו נולדנו עם היכולת לצחוק כ-300 עד 400 פעמים ביום. בתהליך ההתבגרות אנו שוכחים את היכולת הטבעית הזאת, וכך יוצא שמבוגרים, לדוגמה, צוחקים פחות מ-15 פעמים ביום".

הצחוק יפה לבריאות <br /> אילוסטרציה: ASAP photos" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/659/7659/380×225.jpg?1166520042" /> </p>
<div>הצחוק יפה לבריאות <br /> אילוסטרציה: ASAP photos</div>
</p></div>
<p>חשוב לציין שהכוונה בצחוק היא לצחוק נטו ולא לחוש הומור: "הומור הוא תופעה מנטלית, אינטלקטואלית, אינדיבידואלית, המשתנה מתרבות אחת לשנייה בהתאמה לרוח התקופה", מסבירה דור האלה. "לעומת זאת, צחוק הוא אקט פיזי המפעיל מערכות של שרירים. </p>
<p>"הצחוק גורם לשינויים פיזיולוגיים וביוכימיים בגופנו. כשאנו צוחקים רמות הורמוני המתח בגופנו יורדים", מסבירה דור האלה. "הצחוק מסדיר את קצב הנשימה, כלי הדם מתרחבים ומוזרמת כמות גדולה יותר של דם לכל הגוף, משתחררים אנדרופינים ומתעוררת בנו תחושה של רוגע ושלווה". השינויים הללו משפיעים גם על הנפש: "תחושת הרוגע והשלווה משפיעה על הלך המחשבה", אומרת דור האלה, "ומאפשרת התמודדות טובה יותר במצבי מתח וחרדה".</p>
<p>אין ספק כי חשיבותו של הצחוק רבה: "הצחוק מסייע בחיזוק המערכת החיסונית, כיוון שמדובר בפעילות אירובית לכל דבר. הוא משפר את מערכת הנשימה ומגביר את היכולת להתמודד עם כאב. בנוסף, הצחוק מפתח את חוש ההומור, מגביר את יכולת הביטוי העצמי ואת הביטחון העצמי ומשכלל מיומנויות של תקשורת בינאישית". </p>
<p><strong>אז מדוע מקבל הצחוק בכל זאת יחס שלילי?</strong><br />"משום מה, החברה נוטה להתחבר יותר למישהו קורבני, כזה שבוכה ושאפשר לרחם עליו, מאשר למישהו שמח ובטוח בעצמו. מדוע כך נתפסת המציאות ומדוע צחוק נתפס כגורם מפריע ובלתי הולם – זו שאלה גדולה".</p>
<p><strong>עד כמה כניסת ילד לבית הספר מפחיתה את הצחוק בחייו?</strong><br />"אין סטטיסטיקות, אבל מניסיוני מדובר בתופעה נפוצה. הילדים בעידן זה פחות צוחקים והרבה יותר לחוצים ועצבניים".</p>
<p><strong>מי הם הילדים שיהפכו לרציניים יותר?</strong><br />"לדעתי, יהיו אלה הילדים שגדלים בבית רציני ותחרותי שבו ההורים מציבים לעצמם בכל פעם מטרה חדשה, מנסים להספיק הכל ובעיקר לא נהנים ממה שהם עושים". </p>
<p><strong>איך קרה שהצחוק נעלם מחיינו?</strong><br />"להיעלמות הצחוק מחיי הילדים ישנן סיבות רבות, שחלקן קשורות לנורמות תרבותיות ולציפיות חברתיות גבוהות. הילדים נמצאים במתח מתמיד. הם מוצפים בכמויות מידע אדירות ונאלצים להתמודד עימן. הם מאוד תחרותיים, הציפיות מהן גבוהות מאוד, ואין ספק כי האתגרים שעומדים בפניהם הרבה יותר קשים מבחינה רגשית. חיי החברה של ילדים השתנו לאחר שהמחשב תפס את מקום החברים. עובדה זאת הופכת אותם לטיפוסים סגורים יותר ומלאי עכבות.</p>
<p>"סיבות נוספות קשורות להווי המשפחתי שבו גדל הילד. ברוב הבתים שני ההורים עובדים. ההורים עצמם חשופים לסביבה מתוחה ולתחרות גדולה. וכך, מצד אחד, ההורים מפתחים ציפיות גבוהות מהילד ומפעילים עליו לחץ, ומצד שני, הם פוגשים את הילד חסרי סבלנות, והאינטראקציה ביניהם מתוחה ועצבנית".</p>
<p>מלבד השפעות ההורים על נפש הילד, גם לסביבה החינוכית-חברתית יש השפעה רבה. "בית הספר הוא מסגרת רצינית ונוקשה. אין בה כל מרחב לשמחת חיים ולצחוק, כיוון שזה מפריע למורה", אומרת דור האלה. "הילד מקשר בין צחוק לעונש ולומד כי מי שצוחק משלם מחיר, ומי שרציני הוא תלמיד טוב. </p>
<p>"עד מהרה הילד לומד כי על מנת לשרוד את המרוץ הזה ולהצליח, הוא חייב לקחת את עצמו בידיים ולהתייחס ללימודים ברצינות יתרה. הוא מגלה שלא נשאר לו זמן פנוי לשחק עם חברים, לרוץ, להשתובב ובעיקר לצחוק כך סתם בלי סיבה. המסר העמוק יותר שהילד מפנים הוא שלא מקובל להפגין רגשות. כתוצאה מכך מצטמצמת יכולתו להביע רגשות והביטוי הרגשי שלו מתכווץ".</p>
<p><strong>איך משפיעות עובדות אלו על הילדים?</strong><br />"הבעיה העיקרית היא שלמיעוט הצחוק יש השפעות שליליות על גוף הילד ועל נפשו: ככל שהילד צוחק פחות הוא נעשה מתוח יותר ועצבני. במצבי מתח המערכת החיסונית נחלשת ונפתח פתח למחלות שונות, כגון שפעת, מחלות זיהומיות, דלקות בדרכי הנשימה ועוד. מעבר לכך, גם המחשב וגם הלימודים מפעילים אצל הילד את האונה השמאלית של המוח, הצד שאחראי לחרדות ולמתחים. לעתים מתרחש מצב שבו המוח אינו יכול להתמודד יותר עם חוסר האיזון, ואז נוצר משבר שגורם לקריסת כל המערכות. תופעה זו יכולה לבוא לידי ביטוי בהתקפי חרדה, דפיקות לב ועוד". </p>
<p></p>
<div class=

בבית הספר אין מרחב לשמחת חיים ולצחוק <br /> אילוסטרציה: ASAP photos" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/660/7660/380×225.jpg?1166520403" /> </p>
<div>בבית הספר אין מרחב לשמחת חיים ולצחוק <br /> אילוסטרציה: ASAP photos</div>
</p></div>
<h2>מחזירים את החיוך לפנים</h2>
<p>ההתמודדות עם המצב צריכה להתרחש בכמה חזיתות. דור האלה מדברת על חשיבות הכנסת סדנאות צחוק למסגרת הבית ספרית: "חשוב שבבית הספר יבינו שתרגול יומי של צחוק מזרים כמות גדולה יותר של חמצן למוח. כתוצאה מכך משתפרת רמתו המנטלית של הילד וגם רמת ביצועיו האקדמיים עולה. עשר דקות צחוק לפני בחינה, מורידות באופן משמעותי את רמות המתח וחרדת הבחינות. </p>
<p>בנוסף, מומלץ לילדים העוסקים בספורט לתרגל צחקוקים לפני כל אימון או לפני כל תחרות חשובה". הורים יכולים להתאמן עם הילד בבית: "כדאי לאפשר לילדים להיות בתנועה, להסתובב בבית ולשחק, כי מי שנמצא בתנועה מתמלא אנרגיות", מייעצת דור האלה.</p>
<p>"כמו כן, מומלץ לתרגל מדי יום חמש דקות של צחוק, כך סתם ללא סיבה. המוח שלנו אינו מבחין בהבדל בין חיוך, צחוק מזויף וצחוק אמיתי, ולכן אם מתרגלים את הצחוק ממקום שבו גם ההורה וגם הילד משתפים פעולה, זה עובד. פשוט מתחילים לצחוק או לחייך, וזה מידבק. רצוי שיהיו בבית סרטים מצחיקים, ולא סרטי מתח, ספרים מצחיקים ועוד. בכלל, כדאי להכניס את הצחוק למצבים שונים בחיים: להעיר את הילד בקולות של צחוק, וגם להתווכח אתו ממקום של צחוק במקום בצעקות.</p>
<p>"כמובן שניתן גם להצטרף לסדנאות של יוגה צחוק, שבהן משלבים בין תרגילי צחוק ונשימות יוגיות עמוקות", אומרת דור האלה. "לאחר מכן אנו עושים מדיטציית צחוק, ובשלב האחרון עוברים להרפיה מוחלטת של הגוף". </p>
<p> </p>
<p><strong><em>מתוך: מגזין <a href=

הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה

משפחה

לאן נעלם הצחוק?

מי שטוב לו ושמח

ערוצי תוכן

מיוחדים

שירות לקוחות

יובל סיגלר תקשורת בע״מ