איך אתה מדבר?

מה קורה לשפה העברית עם כניסת האינטרנט וה- SMS לחיינו? האם הדור שנולד לעולם בו קיים אינטרנט תורם לשפה העברית או מדלל אותה? ומה אליעזר בן יהודה היה אומר?

88 שיתופים | 132 צפיות

האם הולך ופוחת הדור, כדברי המשורר, או שמא רק נדמה שהשפה העברית מאבדת קצת גובה בעידן האחרון? השנה מלאו 150 להולדתו של אליעזר בן יהודה, מחייה השפה העברית. הרבה מים זרמו מאז תחייתה המופלאה, והרבה תהפוכות עברה מאז ועד עידן העברית האינטרנטית-סלולרית – הוכחה ניצחת לחיותה וחיוניותה של שפה, שמהיותה כזו, היא מתחדשת תדיר, משתנה לפרקים וסופגת השפעות מפה ומשם.

אבל משהו מתרחש בכל זאת. "יש כיסי עוני בשפה, כיסים שהולכים ומתרחבים", אומר רוביק רוזנטל ("הזירה הלשונית"), עיתונאי וחוקר שפה. "העברית היא שפה עשירה, אבל עושרה לא ממומש. שפת הדיבור, ובמובן מסוים גם שפת התקשורת, ענייה יחסית".

איך אתה מסביר את הירידה במעמד המילה?
"לכל קבוצה בישראליות המקומית שפה משלה (שפת השנקינאים, הדתיים, הרוח'ניקים, החיילים), אבל כשישראלים נפגשים, הם בוחרים בשפת המיין-סטרים המרכזית, 'שפת ערוץ 2', שהיא שפה ללא עושר וניואנסים. שפה שצריך להבינה מייד. זהו ההסבר הסוציו-לשוני".

סופרת הילדים ריקה ברקוביץ מחזקת: "בשני העשורים האחרונים אני חשה שאיכות השפה ותרבות השפה נדחקים לטובת תרבות הרייטינג, שמערערת לאט כמה יסודות חשובים. הטכנולוגיה המתקדמת תורמת לקיצור התהליכים. לא צריך כבר לכתוב. הכל זמין. השפה מתקצרת לאייקונים וסימנים".

ד"ר צביה (ציקי) ולדן, בלשנית התפתחותית, טוענת שאין כאן תהליכי דלדול של השפה, אלא שינוי בהדגשים. כלומר, אובדנן של מילים בגלל כתיב שגוי והופעתן של מילות חלל רבות (אחלה, חבל על הזמן, בקטנה), שהן "ממלאות חלל וחלולות בעצמן", כדבריה. "מאידך, יש שטחים שמתפתחים ואיתם המון חידושי מילים. העברית משתנה".

ד"ר ולדן ורוזנטל השתתפו בכנס הארצי הראשון לשפה העברית שהתקיים בחודש מאי האחרון בראשון לציון. בכנס העבירה ולדן מפגש לגננות בנושא הקניית השפה בגני הילדים.

פחות מקפידים

גילי גפני היא אקדמאית ואמא צעירה לשני ילדים קטנים. העברית הטובה, כך היא אומרת, חשובה לה כאמצעי תקשורת עם ילדיה, אך גם בהיבט רחב יותר של הבנת הנקרא. "אני מודעת לעובדה שהעברית של העידן האחרון דלה יותר", היא אומרת. "השימוש של הילדים בשפה הוא מתומצת יותר, חסכוני במילים. כדי לעקוף את התופעה, אני משתדלת להשתמש בשפה גבוהה יותר איתם, ולכן אני מקריאה להם מדי לילה, לפני השינה, סיפור טוב. סיפור כזה גם מעשיר את הידע הכללי שלהם, וגם מגביה את יכולת הביטוי. באמצעות הסיפור הם לומדים להכיר מילים מורכבות יותר וביטויים חדשים. כדי להרחיב את טווח השימוש בשפה, אני מבקשת מהם שיספרו לי, במילים שלהם, את הסיפור שקראנו זה עתה".

מהו "סיפור טוב" על פי הקריטריונים שלך?
"קלאסיקות של ספרות ילדים, בצד חומרים פופולאריים לא נמוכים. בתקופה האחרונה אני עושה שימוש בחומרי קריאה על פי נושאים שהם בוחרים. למשל ספרים על דינוזאורים, מטוסים, נחשים או גלגלים. אנחנו קוראים ושואלים שאלות סביב הנושא".

מהם הגורמים, לדעתך, להידלדלותה של השפה?
"אני מאמינה שזהו מכלול של כמה גורמים. ההורים העסוקים משקיעים יותר בקריירה ופחות בילדים. מחוסר זמן מחפשים, וגם מוצאים, פתרונות קלים. צפייה בטלוויזיה, משחקי מחשב וחומרי אינסטנט של גיבורי ילדות, שאת העברית שלהם, פעמים רבות, אני מגדירה כתת-רמה של ממש".

רחלי פליישון היא גננת בעלת 22 שנות ותק, וסופרת (ספרה "הדינוזאור של דודו" הפך לאחרונה נושא גן-סיפור בגן היובל בשכונת קריית בן גוריון בחולון). השפה העברית ה"תקנית", מבחינתה, זוכה להרבה מעבר להתייחסות טכנית. "הוריי, שהיו אנשי ספר, דיברו איתי בשפה גבוהה ודרשו ממני לשנות סגנון כל אימת שגלשתי הצדה. הם הקפידו על קוצו של יוד. אלתרמן היה מודל חיקוי", היא מספרת. "היום המודלים הללו נמצאים במקום אחר לגמרי".

מוצאים פתרונות קלים, משקיעים פחות בילדים | צילום: shutterstock
מוצאים פתרונות קלים, משקיעים פחות בילדים | צילום: shutterstock

 

איזו רמת עברית שגורה בפי ילדי הגן?
"שפתם פשוטה, מובנת, ברורה. שפה שאינה דורשת פלפול מחשבתי. אוצר המילים שלהם הוא פשוט, לא מורכב, ויחד עם זאת, עם המעט שיש בידם, הם יכולים להבהיר את עצמם מאוד יפה".

אז איפה הבעיה?
"אני חושבת שבשנים האחרונות הורים פחות מקפידים ופחות מודעים לאיכותה של העברית".

יצרני שפה נפלאים

העברית היא שפה חיה, ומהיותה כזו, כאמור, היא משתנה תדיר. השאלה היא האם מטען השפה משנה כיוון בשנים האחרונות בהשפעת גורמים כמו מחשב וטלוויזיה, וחדירה של אלמנטים רבים משפות הסביבה (כמו מילות סלנג מערבית ומאנגלית-אמריקאית).

חוזרים לספרי המופת

מעקב אחר רשימת רבי המכר בקטגוריית ספרי הילדים מצביע על העובדה המשמחת שלפחות מחציתם נמנים על קלאסיקות ספרות הילדים.

הגננת רחלי פליישון ממליצה על: "ציפור הנפש" של מיכל סנונית, הפונה אל הרגש. "איתמר פוגש ארנב", של דויד גרוסמן, על מצב כשפוחדים ממשהו לא מוגדר ללא סיבה. "בוא אליי פרפר נחמד", קלאסיקה מרהיבה לקטנטנים, שלומדים מהר מאוד לדקלם את החומר בעל פה. "דירה להשכיר" שכתבה לאה גולדברג, על יחסים בין דמויות.

הסופרת סיגלית דיל ממליצה על: "הנסיך הקטן", אגדה נפלאה שכתב הטייס והעיתונאי הצרפתי אַנְטוּאַן דֶה סֶנְט-אֶכְּזוּפֶּרִי. ספר חסר גיל שכל קורא קולט אותו ברובד האישי שלו. תחת מעטה של ספר לבני הנעורים מסתתרת אמירה חזקה אודות מקומנו ביקום ואודות עולמנו, והוא מצליח לרגש ולהקסים ולגעת בכל תקופה ובכל מקום.

המורה אהובה אבידור ממליצה על: סיפורי התנ"ך על שלל הגרסאות שראו אור עם השנים, ביניהן: "התנ"ך בחרוזים" שכתב אפרים סידון בהמון אהבה למקור ובעושר לשוני. סדרת "התנ"ך שלי בתמונות" שערך אוריאל אופק, סדרה ותיקה וטובה.

אמא גילי גפני ממליצה על: "סיפורים מעולם האגדות" שכתבה עשי ויינשטיין. "זהו ספר גדול ויפה, ואנחנו עושים בו שימוש תכוף ומפגש קבוע עם נסיכים ומלכות וצפרדעים וממלכות ועולמות קסומים".

רועי גפני בן החמש ממליץ על: "מיץ פטל" (חיה שנהב), "האריה שאהב תות" (תרצה אתר), "כספיון" (פאול קור), "אליעזר והגזר" (לוין קיפניס), "שאותו אנחנו קוראים כמעט כל יום" ו"איה פלוטו" (לאה גולדברג).

פליישון: "מדברים על זה, אך אינני סבורה כך. השפה באמת משתנה ונעשית שימושית יותר. מילים מסוימות נעלמות, מילים אחרות תופסות מקום. גם הסלנג תופס מקום משלו. יש שמתייחסים אליו כאל תופעה נוראה, אחרים כתופעה טבעית לגמרי ואפילו מחויבת מציאות. אני טוענת שיש בסלנג חביבות והיגיון. זוהי כמובן שאלה של השקפת עולם".

האם השפה העברית השגורה בפי ילדי יוצאי מדינות חבר העמים סופגת משפת האם שלהם אפיונים זרים?
"אינני מודעת לתחביר של השפה הרוסית ולכן אני לא אוכל להשיב. ילדי העולים מגיעים ללא ידיעת השפה, הם בדרך כלל מקשיבים ושותקים, ובשלב מסוים, ברגע שרכשו את היכולת לשוחח בשפה החדשה, אני מזהה התפרצות. הם מנסים לקלוט יותר ולחקות את השפה הנלמדת".

ילדים נוהגים לשבש מילים, האם רצוי לתקן אותם?
"אני מקפידה לתקן ואני חושבת שכן נכון לתקן, כשלא מדובר בשימוש בסלנג. אחת הילדות בגן סיפרה לי שבפורים היא התחפשה לפרפרה (כי פרפר היא צורת הזכר). זהו שיבוש נחמד מאוד ומתוק מאוד וחכם מאוד, אבל אחרי שחייכנו, הסברתי לה את ההבדלים".

רוזנטל גורס כי עניין השגיאות בשפה הוא מורכב. "ההקפדה על צורת זכר ונקבה היא מאוד קשה", הוא אומר. "גם בנין 'הֶפעיל', שפושה גם בשימוש בתקשורת, הוא דוגמה לשיבוש ללא סיבה בעברית. יש הרבה שגיאות בשפה, אבל בשפת דיבור מותר לטעות וזה לגיטימי וחלק ממהות קיומה".

אז לתקן או לא לתקן שגיאות של ילדים?
"לא לעצור ילדים. ילדים הם יצרני שפה נפלאים, שמייצרים המצאות שבנויות על תחושה נכונה של השפה. לימים הם ילמדו להבחין בין הדברים. פעם עסקו רבות בתיקון שגיאות בשפה. אני חושב שצריך להקפיד על שגיאות חשובות (זכר, נקבה, מספרים, בניין הפעיל בה' סגולית). העברית היא לא השפה הכי קשה ואפשר להסתגל ל'שגעונותיה', אבל לא לעצור ילדים בתהליך היצירה הטבעי שלהם. צריך להקשיב להם ולאהוב את זה".

 

הכל מתחיל מהגן

השפה משתרשת אצל ילדים ונספגת בסביבת הבית המיידית שלהם, אבל גן הילדים הוא הממסד הראשון האמון על הקניית השפה לילדים. "בתהליך התחדשות השפה, הכוח המרכזי היו הגננות והמורות", גורסת ד"ר ולדן. "בתהליך שימור השפה, אי אפשר לומר זאת, וזה חבל".

איזה פתרון את מציעה?
"להקריא ולקרוא ספרים טובים ואיכותיים לילדי הגן ובית הספר (לא רק בבית). לילדים יש יכולת לקלוט את מה שמתאים להם בכל רגע, זה הכישרון האדיר שלהם, ויש המון ספרים כאלה. ספרים שמספרים סיפורים הם שמעניקים את הקסם וחוויית הסיפור, וספרים שמתארים סיטואציות הם הספרים ששפתם נותרת להרבה שנים. ביאליק, מאיר שלו, לאה גולדברג, פניה ברגשטיין ועוד – הקלאסיקות הן היפות ביותר".

הגן, על פי ד"ר ולדן, הוא המקום האידיאלי לצורך העניין, משתי סיבות. האחת, עיקר הלמידה מתרחש בין ילדים בני גילאים שווים. השנייה, "זה מה שעושים בגן, מקבלים חינוך. יש עזרים ויש הזדמנויות וסביבה מתאימה, וגן הילדים הוא גן עדן לילדים", היא מסבירה.

פליישון, עד כמה חשובה העברית השגורה בפי הגננת, כגורם חינוכי?
"בדרך כלל קיימת הקפדה ויש התייחסות לשפה, ואני יודעת שבסמינרים למורים וגננות עובדים על הנושא. אני בהחלט סבורה שקיימת התייחסות מודעת לשפה".

באיזה אופן?
"בשעת מפגש למשל, ישנה חובת הקראת סיפור לפחות פעם ביום. אם עובדים על נושא חג, אנחנו מקפידות להתייחס לביטויים הקשורים בו, לא רק למילים הבודדות".

 

בחלק השני של הכתבה: על הקושי של ילדים כיום בהבעה מורכבת, על הימנעותם של מורים משימוש בעברית תקנית, וגם: כך תעלו את איכות העברית של ילדיכם»