בלי מריר: הסיפור המרגש מאחורי עוגת השוקולד של בן זילכה
השבוע חגג בן זילכה יום הולדת 74 לאביו, ולרגל המאורע הוא הפשיל שרוולים ונכנס למטבח ביד חלשה ובזרוע נטויה. העוגה יצאה מהתנור בשלום, אבל הדרך לשם הייתה רצופה ייסורים
לעיתונאי בן זילכה היו חיים מלאים, קריירה מפוארת, זוגיות מאושרת עם העיתונאית המוערכת לינוי בר גפן ובן בכור בדרך, עד שיום קודר אחד עולמו התהפך. ב-8 בנובמבר 2014 חייו השתנו מן הקצה אל הקצה, בעקבות כשל רפואי שהוביל לאירוע מוחי קשה, שלאחריו שקע בתרדמת ולבסוף כשהתעורר הפך לנכה סיעודי. מאז נמשך מסע השיקום המפרך ומעורר ההשראה שלו, אותו הוא עובר בעזרת צוות מטפלים, חברים טובים ובני משפחה מסורים – בראשם לינוי ובנם רנן בן ה-7. היום הוא כותב טור אישי ל״את״ ומשתף ברגעים הקטנים והגדולים מיומן השיקום שלו.
>> לינוי בר גפן ובן זילכה חוגגים ניצחון קטן, אבל ענק
אבא שלי, רוני זילכה, שהה איתי שמונה חודשים בבית החולים. הוא עזר לי ברחצה, הוא עזר לי בשירותים, הוא עזר לי לאכול, הוא עזר לי להגיע ממקום למקום, הוא עזר לי לעלות ולרדת מהמיטה, הוא עזר לי בכל דבר שנדרשה לי בו עזרה. בשעות הפנאי, בין הטיפולים, היינו צופים בערוץ החיים הטובים, שבשבילנו זה ערוץ הספורט כמובן, וביום שישי הוא היה יוצא ומביא מאכלים ששנינו אוהבים, בדרך כלל זה היה מגיע בפיתה. גם כשיצאתי מבית החולים, הוא המשיך לעזור במה שאני נזקק בו לעזרה, וככל שאני הולך ומשתפר, זה הולך ופוחת.
אבי נולד בעיר בגדד שבעירק באוגוסט 1948, ולקראת יום הולדתו ה-74, חיפשתי מתכון לעוגה טעימה להכין לכבוד המאורע.
יש מתכונים שלהכנתם אני נדרש לעמוד זמן ממושך ליד הכיריים, לערבב ולהשגיח שהתבשיל לא יישרף. זה לא קל כשאתה נכה
חיפשתי מתכונים לעוגות, ושלחתי אותם לתרצה מסינג, מבית החולים השיקומי "רעות", שבו, מדי יום חמישי, יש לנו טיפול בבישול. זה אמנם תענוג, ובדרך כלל התוצאה הסופית גם מאוד מוצלחת, אך זה כלל לא פשוט. יש מתכונים שלהכנתם אני נדרש לערבוב לא קצר של החומרים ביד שמאל, ידי החלשה לפני הפגיעה והדומיננטית כעת. יש גם מתכונים שלהכנתם אני נדרש לעמוד זמן ממושך ליד הכיריים, לערבב ולהשגיח שהתבשיל לא יישרף, זה לא קל כשאתה נכה.
לבסוף נבחרה עוגה שנראתה מפתה במיוחד (עוגת פאדג' שוקולד!), ובימים שנותרו עד למפגש תרצה יצאה להשיג את החומרים במתכון, שחסרים במטבח של בית החולים.
בטיפול עצמו היו שתי פעולות שקשה לי לעשות: עם ערבוב החומרים אני מסתדר לא רע, אבל שבירת השוקולד בעזרת יד שמאל, עם עזרה קלה מימין, זו משימה לא פשוטה. הדבר השני שאני מתקשה בו, זה לעמוד ליד האש ולהשגיח שהחומרים לא ישרפו. את שתי המשימות צלחתי בשלום. כל שנותר הוא לשפוך את השוקולד המומס עם שאר המרכיבים לתבנית מתאימה, ולאפות כשעה.
העוגה יצאה מהתנור שחומה ויפיפייה עם ריח משכר. מזל טוב אבא.