נשיקה אחת יותר מדי

מחלת הנשיקה – ברוב הפעמים היא חולפת מעצמה

88 שיתופים | 132 צפיות

תמיד אמרו לנו שנשיקה, ובמיוחד כזו של אמא או אבא, מרפאה את כל התחלואים, הכאבים והפצעים שבעולם. ואכן, אין כמו נשיקה… אולם, מתברר שגם נשיקות עלולות לפעמים להזיק יותר מאשר להועיל. בכל אופן, כך הוא הדבר כשמדובר במחלת הנשיקה, שווירוס הגורם לה מועבר דרך הרוק.

חברה שחלתה לאחרונה במחלה סיפרה שהיא סבלה מתופעות של עייפות רבה ותשישות עצומה שפגעו קשה בתפקודה היומיומי. אולם אלה רק חלק קטן מהתופעות שנגרמות עקב מחלה זו, שהתאוששות ממנה עלולה להימשך שבועות ולעתים אף מספר חודשים.

כל מה שרציתם לדעת על מחלת הנשיקה, דרכי ההידבקות בה, תסמיניה ודרכי הטיפול האפשריות.

מהי מחלת הנשיקה?

מחלת הנשיקה, או בשמה המדעי מונונוקלאוזיס זיהומי (Infectious Mononucleosis), היא מחלה ויראלית שנגרמת במרבית המקרים על ידי וירוס המכונה אפשטיין-בר וירוס (Epstein Barr Virus -EBV ), וירוס השייך למשפחת ההרפסים. באחוז קטן מהמקרים מתפתחת המחלה גם עקב נוכחותו של וירוס ה-Cytomegalovirus (CMV) וכן על ידי גורמי זיהום נוספים.

הנגיף הגורם למחלת הנשיקה נחשב לאחד מהנגיפים הנפוצים ביותר בעולם. כ-90% מהאוכלוסייה בעולם נושאים את הווירוס בצורה זו או אחרת, ורובם נחשפו אליו כבר בגיל צעיר מאוד ואף פיתחו נגדו נוגדנים. וירוס זה, בניגוד לווירוסים אחרים התוקפים את גופנו ונעלמים, בוחר דווקא להישאר בגוף באופן רדום. לאחר שהוא גורם להתפרצות המחלה, הוא נשאר בתא ולרוב אינו מתפרץ שנית.

מחלת הנשיקה מתאפיינת בתופעות של דלקת גרון, חום ממושך והגדלת בלוטות הלימפה. לסימפטומים הללו עלולים להצטרף גם מאפיינים נוספים, כגון עייפות, חולשה ממושכת, חוסר תיאבון, כאבי שרירים, הגדלה של הכבד והטחול, צהבת ולעתים גם פריחה.

הפריחה, יש לדעת, נגרמת לרוב עקב שימוש באנטיביוטיקה מסוג מוקסיפן הניתנת בעקבות האבחון המוטעה שהילד או המבוגר לוקה בדלקת גרון חיידקית.

יש לציין כי אצל אנשים מבוגרים עלולה מחלת הנשיקה להופיע בצורה קשה יותר, וההתאוששות ממנה עלולה להימשך שבועות עד מספר חודשים.



חלק גדול מהאוכלוסייה, ובעיקר הילדים, נחשפים לווירוס ה-EBV במהלך חייהם ומפתחים רק דלקת גרון או מחלת חום קלה שאינה מלווה בסימפטומים מעוררי דאגה<br />צילום אילוסטרציה" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/93/22093/380×225.jpg?1184750848" />                             </p>
<div>חלק גדול מהאוכלוסייה, ובעיקר הילדים, נחשפים לווירוס ה-EBV במהלך חייהם ומפתחים רק דלקת גרון או מחלת חום קלה שאינה מלווה בסימפטומים מעוררי דאגה<br />צילום אילוסטרציה</div>
</p></div>
<h2>מהם הסיבוכים האפשריים?</h2>
<p>מרבית החולים עוברים את המחלה ללא שום תופעות לוואי כאלה או אחרות, אולם תמיד יש יוצאים מן הכלל. גם למחלת הנשיקה, שנחשבת למחלה קלה יחסית, עלולות להיות תופעות לוואי, ביניהן חסימה של דרכי הנשימה העליונות עקב גדילה מאסיבית של השקדים. חשד לחסימה כזו מתעורר כאשר הילד מתקשה בבליעת מזון וכאשר השקדים שלו נפוחים וקרובים זה לזה מאוד. מצב כזה מחייב קבלת ייעוץ רפואי מהיר. </p>
<p>סיבוכים נוספים הם קרע בטחול ודימום תוך בטני ואף דלקת חריפה של הכבד, וכן פירוק כדוריות דם אדומות. אולם יש לזכור כי סיבוכים אלה הם נדירים ואינם מתרחשים במרבית המקרים. </p>
<p>גם כשמדובר בהריון, מחלת הנשיקה עקרונית אינה מסוכנת, ובעיקר כאשר מדובר בהדבקה בנגיף ה-EBV. אולם הדבקה בנגיף ה-CMV בשליש הראשון של ההריון עלולה להיות קשה יותר ולגרום אף להידבקות העובר במחלת כבד, בפריחה, ולעתים אף בפגיעה מוחית ובעיקר פגיעה בעצב השמיעה או ברשתית העין, ולכן כאשר מדובר בנשים הרות יש לנקוט באמצעי זהירות. </p>
<h2>כיצד נדבקים? </h2>
<p>הנגיף הגורם להופעתה של מחלת הנשיקה אינו עובר באוויר אלא מועבר מאדם לאדם באמצעות הרוק במגוון דרכים. אחת הדרכים היא באמצעות נשיקה, ומכאן מקור שמה של המחלה. </p>
<p>ילדים קטנים ההולכים לגן הילדים חשופים מאוד להידבקות בנגיף, מכיוון שיש להם נטייה להכניס צעצועים לפה וכן להשתמש בכלי אוכל משותפים, לשתות מקשית משותפת וכדומה. </p>
<p>אולם אין סיבה להיכנס ללחץ מיותר: חלק גדול מהאוכלוסייה, ובעיקר הילדים, נחשפים לווירוס ה-EBV במהלך חייהם ומפתחים רק דלקת גרון או מחלת חום קלה שאינה מלווה בסימפטומים מעוררי דאגה. חלקם אף אינם מפתחים תסמינים כלל. למעשה, רוב ההידבקויות בווירוס הזה חולפות בלי שנדע כלל כי הילד שלנו נדבק. </p>
<p>גם בקרב המתבגרים והמבוגרים רק כ-30%-50% יסבלו ממחלת הנשיקה, והשאר יעברו את ההידבקות כמו הילדים – יפתחו מחלת חום קלה או לא יחושו כלל כי נדבקו. </p>
<p>תקופת הדגירה של הווירוס היא ארוכה יחסית, ונמשכת 30-50 יום, שלאחריהם מפתח החולה תופעות כגון עייפות, כאבי שרירים ותחושת חולשה. לאחר כשבוע-שבועיים מופיעה גם דלקת הגרון ויתר תסמיני המחלה. </p>
<h2>כיצד מאבחנים?</h2>
<p>האבחנה הקלינית של המחלה היא די ברורה: מחלת חום המלווה בבלוטות לימפה גדולות. אולם על מנת להיות בטוחים שאכן מדובר במחלת הנשיקה, יש לערוך ספירת דם, אשר בה בודקים האם ישנה עלייה במספרם של התאים הלבנים, בעיקר אלה מסוג הלימפוציטים. כמו כן, ברוב המקרים ישנה גם הפרעה בתפקודי כבד ועלייה ברמתם של אנזימים מסוימים המופרשים מהכבד, שאף אותם ניתן לראות בבדיקת הדם. </p>
<p>בדיקה זו נותנת אינדיקציה ראשונית למחלה, אולם על מנת לקבוע בוודאות כי אכן מדובר במחלת הנשיקה, יש לבצע בדיקת דם נוספת למציאת נוכחות של נוגדים לווירוסים EBV ו-CMV. בדיקה זו, המכונה סרולוגיה, בודקת האם קיימים בדם נוגדנים מסוג מסוים, דבר המעיד על הידבקות בנגיף שהתרחשה לאחרונה. הבדיקות הסרולוגיות נותנות הוכחה חד משמעית להידבקות בנגיף. </p>
<h2>כיצד מטפלים?</h2>
<p>למרבה הצער, במרבית המקרים אין מה לעשות. פשוט צריך לנוח, ליטול תרופות להורדת חום, לשתות הרבה, ופשוט לחכות שהמחלה תחלוף מאליה. רק במקרים חמורים ביותר ובעיקר כאשר מדובר באנשים עם מערכת חיסונית חלשה, נעזרים הרופאים בסטרואידים המקצרים את משך המחלה ומקטינים את תסמיני דלקות הגרון וכן בתרופה אנטי-נגיפית מיוחדת. טיפולים אלה שמורים גם למקרים קשים במיוחד, למשל כאשר ישנה חסימה של דרכי הנשימה עקב גדילת של השקדים. עם זאת, מומלץ להימנע מפעילות גופנית מאומצת דבר שיכול לגרום לקרע בטחול, סיבוך שעלול להיות מסוכן. </p>
<p> </p>
<p><em><strong>הכתבה נכתבה בסיועם של ד"ר גליה ברקאי, רופאת ילדים מומחית במחלות זיהומיות מהמרכז הרפואי "סורוקה" בבאר שבע, וד"ר נתן קלר, מנהל המחלקה למיקרוביולגיה קלינית במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר</strong></em></p>
<p> </p>
<p><strong><em>מתוך: מגזין <a href=להיות משפחה

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה