נרגעים טבעי

מחקרים מראים כי כאחד מכל עשרה מבוגרים מגיע לרופא המשפחה שלו בתלונה על לחץ או מתח יומיומי. הסיבות הנפוצות לתלונה זו נעוצות באופי החיים שלנו בישראל:

* מצב בטחוני במדינה.
* לחץ בעבודה ובקריירה.
* התמודדות עם מחלה במשפחה.
* לחץ מצד הילדים על הוריהם.
* קשיי הירדמות עקב תקופת לחץ ארוכה.
* תקופות מבחנים אצל ילדים או סטודנטים.
* שינוי מקום מגורים או מקום לימודים.
* הריון.
* ג'ט לג (יעפת) לאחר טיסה ארוכה.
* ראיונות עבודה, טסט נהיגה, טיסה או נסיעה לטיול.
* ארוע משמח גדול.
* ארוע עצוב (שכול).

בנוסף לכך, ישנו ההיבט העונתי – עונת הקיץ גם היא משפיעה בשל החום, חופשת הילדים, העדר המסגרות, השיבוש בשעות הפעילות, החופשות המשפחתיות והחגים הקרבים.

רגע לפני שאתם לוקחים תרופות הרגעה..

צמחי המרפא ידועים עוד מהרפואה העממית כאופציה טיפולית ותומכת בתקופות ארוכות ולחוצות. תפקידם של מטפלים באמצעות צמחי מרפא "הרבליסטים", הוא להכיר את הצמחים ואת החלקים הפעילים שבהם, ולהתאימם לאדם או להתוויות רפואיות.

ברוב המקרים המתוארים לעיל, או יותר נכון, לחלק גדול מן המתלוננים על חוויית דחק (סטרס), ניתן לסייע מבלי להשתמש בתרופות, לפחות בשלב ראשון. לפני שלוקחים תרופות הרגעה – כדאי לשקול להיעזר בצמחי המרפא ובכך להימנע מתופעות הלוואי האופייניות לטיפול. לעיתים ניתן לשלב את השימוש בין השניים – באישור רופא כמובן.

תכשירים המכילים כמות מדודה של צמחי מרפא בתוספת ויטמיני B עשויים להיות יעילים יותר, מאחר וויטמיניB מנוצלים בגוף בזמן לחץ ממושך ולכן עשויים להיות חסרים ובכך להקשות על הגוף את ההתמודדות עם מצב הדחק.

את צמחי המרפא ניתן לרקוח בדרכים שונות:

* חליטה – השריית הצמח כמו בהכנת תה (כפית בכוס מים רותחים למשך כ-5 דקות לפחות). בשיטה זו נעשה מיצוי עדין של המרכיבים הפעילים בצמח.
* מירתח – הרתחת צמח המרפא עם מים. מיועד בעיקר לצמחי מרפא שהשימוש בהם הוא דרך חלקו הקשה של הצמח. לדוגמא, שורשו.
* השרייה – השריית הצמח במים בצנצנת לתקופה ארוכה, בדרך כלל במקרר.
* מיצוי באלכוהול (טינקטורה) – ריכוז גבוה של חומר פעיל. נעשה בדרכים שונות לפי הוראות שונות בארצות שונות ולרוב נעשה בנוזל אלכוהולי באחוזים שונים.
* מיצוי בגליצרין.
* כמוסות ואבקות – נעשה לאחר נידוף האלכוהול או על ידי טחינת הצמח היבש. ניתן ל"קפסל" (להפוך לקפסולה, כמוסה) או להשאיר כאבקה. יש יתרון בשיטה זו מאחר ובדרך זו נשמר מינון גבוה ביותר של חומר פעיל.

צמחי המרפא ידועים כאופציה טיפולית ללחץ ומתח. אילוסטרציה: ingimage

• רוצים לגדל חלק מהצמחים בבית? כך תעשו זאת
  

מה חשוב שתבדקו?

חשוב לציין שיש לשים לב לסטנדרטיזציה של הצמח – כלומר שימוש בחלק הפעיל של הצמח או במינון המתאים האחיד. סטנדרטיזציה של הצמח תהווה חלק מהמדד להצלחה של הטיפול בו ותאפשר למטפל ולמטופל הערכה מדויקת של אפקטיביות הטיפול לכמות צמח (חומר פעיל) מדודה.

לצמחים רפואיים אשר מקורם ברפואה העממית ומטרתם הרגעה, קיימים שילובים שונים או מינונים שונים. חלק מהצמחים מאושרים לשימוש, לא גורמים לתופעות לוואי, לא ממכרים וללא השפעה שלילית על האדם או על הילד והנער. צמחים אחרים עלולים להזיק במינונים מסוימים, בריכוזים מסוימים או בהרכבים מסוימים ולכן הייעוץ וההכוונה על ידי איש המקצוע חיונית.

בבואכם לבחור צמח הרגעה, עליכם לוודא ראשית את בטיחותו. בבואכם לבחור חומר "טבעי" להרגעה, ודאי אינכם מצפים שהצמח יזיק לגופכם, נכון? צמחים שונים מיובאים או מגודלים בארצות ובאזורים שונים, והם עוברים טיפולים שונים בהתאם למקום ממנו הם מגיעים. בנוסף, צמח זהה עשוי להיות מרוכז במינונים שונים אפילו אם ייקנה או יימצא בשקית זהה.

בבואכם לחלוט צמח מרפא להרגעה הקפידו לבחון את הדגשים הבאים עבור נטילה בטוחה של צמח מרפא בכלל וצמח מרפא להרגעה בפרט:

* מקור הצמח (היכן גודל).
* מקור ודרך הגידול והאריזה שלו (האם טופל בריסוס, האם נשטף כראוי וכדומה).
* סוג הצמח (לא כל צמח "טבעי" הוא בריא עבורנו).
* מינון הצמח בחליטה.
* השלכות והשפעות הצמח (מהן תופעות הלוואי שלו).
* הוראות מדויקות לחליטה נכונה.
* איזה חלק מן הצמח נמצא בחליטה (שורש/עלים/תפרחת). לכל צמח פעילות רפואית בחלק ספיציפי המיוחד רק לו.
* באיזה שילובי צמחים מגיעה החליטה. לעיתים היעילות נוצרת עקב שילוב מספר צמחים יחד (סינרגיה).

צמח הלבנדר יעיל בעיקר בחליטה שריחה מתפזר או בהרחת השמן. אילוסטרציה: ingimage

 

צמחי המרפא הידועים

להלן פירוט צמחי מרפא הידועים כמסייעים במצבי דחק. חלקם זמינים ללא הגבלה בנוף הארץ ואף ניתן לראותם בגינות הנוי:

פסיפלורה

פסיפלורה נקראת גם שעונית (passiflora incarnate) והינה למעשה שיח מטפס רב שנתי אשר מקורו בדרום אמריקה. פרחי הפסיפלורה הינם בעלי הפעילות החזקה ביותר אולם ניתן להשתמש בצמח המיובש כולו. החומרים הפעילים בפסיפלורה הינם: ויטמין C, B1, B3, B2, זרחן, אשלגן, נתרן, ברזל, סידן, חומצת לימון והאינזים קטאלאז.
* תכונותיה הרפואיות: מרגיע כללי, מפיג חששות, מוריד לחץ דם, משחרר שרירים תפוסים, משכך כאבים, נוגד עוויתות.
המכון הגרמני לתרופות,COMMISSIONE , אישר שימוש בפסיפלורה לטיפול באי שקט נפשי.
* שימושי הפסיפלורה העיקריים: נדודי שינה הנגרמים כתוצאה ממתח ועצבים (גם עבור ילדים קטנים), יתר לחץ דם והאטת קצב הלב, אסטמה – טיפול על ידי הרגעת עוויתות כתוצאה ממתח נפשי, שיכוך כאבי עצבים (neuralgia), הרגעת כאבי מחזור טרם לידה ובגיל המעבר, טיפול בבעיות עיכול ומעיים על רקע נפשי.

מליסה

מליסה הינה צמח רב שנתי בעל ניחוח לימוני שמקורו בצפון אפריקה ובדרום אירופה. גם בישראל גדלה מליסה בשולי נחלים ובחורש טבעי אולם לרוב הזן הנמצא בישראל פעיל במידה מועטה. החומרים הפעילים במליסה הרפואית הינם שמן ציטרונלה, חומצת ציפורן, פלבנואידין וטריטרפנואידים (triterpenoids), חומצה רוזמרינית וטאנינים (אנטיאוקסידנטים).
* תכונותיה הרפואיות: מרגיעה מתונה, משפרת מצב רוח, נוגדת עוויתות, משפרת זיכרון, משפרת עיכול, מורידה חום, מורידה לחץ דם, משככת גזים.
* שימושים עיקריים: טיפול בהפרעות שינה קלות, הקלה בכאבי ראש, הקלה בדיכאון, הקלה במתח, הקלה בבעיות עיכול.

כשותית (HUMULUS LUPULUS)

הכשותית הינו צמח מטפס הנפוץ בארצות אסיה וצפון אמריקה. החלק הפעיל שבשימוש הינו הפרח הנקבי שלו דמוי האצטרובל. השימוש בכשותית הוא בדרך כלל בשמן נדיף 3% המכיל הומלון ולופלון (מעוררי תאבון).
* תכונות: מרגיעה עצבים, מגבירה ייצור חלב למיניקות, משככת גזים, נוגדת עוויתות שסיבתן היא מתח.
* שימושים עיקריים: בעיות עצבים הגורמות להפרעות שינה, חרדות, מתחים ודאגות, הפרעות במערכת העיכול הנגרמות עקב בעיות במערכת העצבים, גאזים.
לטיפול בנדודי שינה מקובל לשלב כשותית עם סקוטלריה.

סקוטלריה (SCUTELLARIA BACALENSIS)

הסקוטלריה הינה צמח רב שנתי הנפוץ במזרח אסיה ומתנשא לגובה של 30 ס"מ. ברפואה משתמשים בשורשים ובזרעי הצמח. השורשים מכילים פלבנואידים מסוג בייקלין (baicalin) שהוא מרגיע מתון ונוגד עוויתות.
* תכונות פעילות: משכך כאבים, מרגיע, מסייע לעיכול, נוגד עיוותים.
* שימושים עיקריים: כאבי ראש, חרדות, בעיות שינה, תסמונת קדם ויסתית, הפחתת לחץ דם, מתח נפשי, הקלה בעוויתות.

אזוביון

סוג בוטני של צמחים ריחניים ממשפחת השפתניים שלו 37 זנים(!). השם הלועזי המוכר שלו הוא "לבנדר" והוא מתייחס בדרך כלל לזן המוכר של האזוביון – האזוביון הרפואי אשר מפרחיו ניתן להפיק שמן אתרי פעיל. הצמח יעיל בעיקר בחליטה שריחה מתפזר או בהרחת השמן על ידי מבער.
* חומרים פעילים: לינלול, לניליל אצטט.
* שימושים עיקריים: מרגיע, נוגד דיכאון, מעודד הרגשה טובה, משפיע על שינה טובה, מרגיע שיעול.

את כל צמחי המרפא שהוזכרו בכתבה ניתן לצרוך בתמצית, בתה או בכמוסות.

צמח המליסה. ידועה כמרגיעה, משפרת מצב רוח וזכרון, ועוד. אילוסטרציה: ingimage

המלצות לצריכת צמחי מרפא

כדאי לצרוך מהצמחים כשלש פעמים ביום – בבוקר, בצהריים ובערב לאחר האוכל. כמובן, יש לקחת בחשבון עובדות חשובות על הצמח כמו המינון שלו בתמצית או בכמוסה, כמות החומר הפעיל בו וסוג החומר הפעיל (צמח מנמנם למשל, לא ניקח בשעות הבוקר הפעילות שלנו).

המלצות להגברת תחושת הרוגע, בעיתות לחץ:

* פעילות גופנית (אפילו קצרה) כחלק משגרת היום
* פעילות פיזית קבוצתית – יוגה, פילאטיס, ריקוד.
* טיפוח חיית מחמד.
* האזנה למוסיקה המגבירה את תחושת הרוגע.
* אכילה מסודרת ומתונה (כל 3 שעות – ללא אכילת לילה) תייצר תחושת שבע ורוגע.
* תזונה עשירה בויטמינים מקבוצתB אשר חלקם מנוצלים בזמן לחץ כדגנים מלאים. לדוגמא, תזונה עשירה בירקות העשירים בנוגדי חימצון, תקנה תחושת קלילות ורוגע.
* צריכת תכני תרבות (סרט, הצגה, מופע) משמחים.
בילוי עם חבר אמיתי ובני משפחה אהובים.
* ישיבה על חוף הים וצפייה בגלים.
* עיסוי ארומתי.
* פיתוח תחביב.
* טיפוח תוכניות לעתיד ועשייה להגשמתן.