מחלת קרוהן – בפעוטות ובמתבגרים

על קרוהן - מחלת מעיים אצל מתבגרים ופעוטות

88 שיתופים | 132 צפיות

מחלת הקרוהן (Crohn's disease) היא מחלה אוטואימונית, כלומר כזו שבה חדלה המערכת החיסונית מלזהות חומר מסוים בגוף ולכן תוקפת אותו, וכתוצאה מתפתחת דלקת. המחלה יכולה לערב כל אזור של מערכת העיכול – מפי הטבעת ועד הפה – כשהשכיח הוא אזור סוף המעי הדק והמעי הגס, והיא מתפרצת ברוב המקרים בטווח הגילאים 15-25 שנים, אך למעשה יכולה להופיע בכל גיל, וגם בקרב ילדים קטנים.

כאבי בטן, שלשולים, דם בצואה, אובדן משקל, פיסטולות על העור וכאבי פרקים הם תסמינים בולטים של המחלה, שצריכים לעודד אבחון רפואי

"מחלת הקרוהן מתבטאת בפגיעה ביכולת הבקרה של המערכת החיסונית, שגורמת לפגיעה בדופן המעי במערכת העיכול", מתאר פרופ' רענן שמיר, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה, תזונה ומחלות כבד במרכז שניידר לרפואת ילדים בפתח-תקוה. "הסיבה לפגיעה זו היא אינטראקציות מורכבות בין גורמים גנטיים וסביבתיים, כולל חיידקי המעי שלנו".

"במעיים קיימים יותר חיידקים מאשר מספר תאי גוף, ומערכת העיכול לומדת מתי לתקוף אותם, כיוון שהם עוינים, ומתי לחיות איתם בשלום. לעומת זאת, במערכת העיכול אצל חולי קרוהן – ככל הנראה עקב תגובה מוגזמת לחיידקים ולחלבונים שונים – מתפתחת דלקת שמתקיימת באופן תמידי".

תסמינים בולטים

פרופ' ערן גולדין, ראש המכון לגסטרואנטרולוגיה בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, מוסיף כי למחלה זו ישנן תקופות פעילות ותקופות הפוגה. "בדרך-כלל מחלת הקרוהן אינה מסכנת חיים, אך היא פוגעת באיכות החיים באופן משמעותי".

עישון של ההורים מעלה את שכיחות מחלת הקרוהן אצל ילדיהם, ובנוסף ידוע כי להנקה ישנו אפקט המגן מפני המחלה

"לעתים אנחנו עדים להתפרצות המחלה כתוצאה ממצבי מתח נפשי, אולם לרוב קשה לזהות סיבה מיוחדת להתפרצותה היות והגורמים משתנים מחולה לחולה".

כאבי בטן, שלשולים, דם בצואה, אובדן משקל, נצורים (פיסטולות) על העור וכאבי פרקים הם תסמינים בולטים של המחלה, שצריכים לעודד אבחון רפואי. פרופ' שמיר מדגיש את חשיבותו של האבחון המוקדם לטיפול במחלה, כאשר בדיקות המעבדה עדיין מראות תוצאות תקינות. כשמדובר בילדים, הוא מוסיף, הפרעה בגדילה ואיחור בהתפתחות המינית מהווים סממנים שכיחים נוספים, וחשוב לתת להם את הדעת כדי למנוע איחור באבחון.



"זיהומים שאנחנו חווים במהלך חיינו עלולים להוות טריגר להתפרצות המחלה". אילוסטרציה: אימג'בנק/ Gettyimages

גנטיקה וסביבה

פרופ' שמיר מציין כי במחלת הקרוהן ישנם מרכיבים גנטיים ומרכיבים סביבתיים, שרק חלקם ידוע לרופאים. "עישון של ההורים, למשל, מעלה את שכיחות מחלת הקרוהן אצל ילדיהם, ובנוסף ידוע כי להנקה ישנו אפקט המגן מפני המחלה", הוא אומר. "לגבי מזון, ישנם כנראה רכיבי תזונה מסוימים שמשפיעים על המחלה או מעוררים אותה. כמו כן, זיהומים שאנחנו חווים במהלך חיינו עלולים להוות טריגר להתפרצות המחלה".

אם כך, לא מדובר במחלה תורשתית?
"חוקרים מוצאים עוד ועוד גנים שקשורים במחלה, אך קשר זה אינו מנבא את התפתחותה. כלומר: ישנה שכיחות גבוהה של נוכחות גנים מסוימים, או ליתר דיוק – שינויים בגנים מסוימים, בקרב חולי הקרוהן, אולם נשאות של הגנים הללו אינה מנבאת את הופעת המחלה. את הגנים האלה אפשר למצוא גם באוכלוסייה הכללית, אם כי בשכיחות נמוכה יותר".

למרות הגילויים לאורך השנים, טרם נמצאה תרופה למחלה זו. ובכל זאת, פרופ' שמיר אופטימי:

"גם אם טרם נמצאה תרופה, הרי שישנה התקדמות בזיהוי המנגנונים החיסוניים שמעורבים במחלה. ידוע, למשל, שמעורב הנוגדן 'anti TNF', וישנם דיווחים על תינוקות החולים במחלה אשר הגיבו רק לטיפול כזה".

שכיחות גבוהה בילדים ממוצא אשכנזי

לדברי פרופ' שמיר, מחלת הקרוהן שכיחה בעיקר בקרב יהודים. "נמצאו שינויים בגנים רבים האחראים למחלה, שהאחד מהם הוא גן הקרוי Nod2. גן זה מצוי אצל 30-50 אחוזים מהחולים במחלה בישראל, ושכיחותו גבוהה יותר בילדים ממוצא אשכנזי".

למרות זאת, פרופ' גולדין מציין כי לא ניתן להצביע על חסינות מפני המחלה בקרב עדה זו או אחרת. " המחלה תוארה לראשונה על-ידי ד"ר בוריל קרוהן, רופא יהודי מניו-יורק, ואכן נראתה שכיחה יותר אצל יהודים אשכנזים. עם זאת, כיום היא נחשבת למחלה שנמצאת במגמת עלייה בעולם המפותח, באירופה ובארה"ב אחוזי התחלואה דומים לאלה הקיימים בישראל. בארץ, שיעור החולים מבני עדות המזרח נמצא בעלייה מתמדת ומתחיל להתקרב לזה של עדות אשכנז".

פרופ' גולדין משוכנע כי ישנו גורם גנטי הכרחי למחלת הקרוהן, אך מציין כי גורם זה אינו מהווה גורם מספק להתפתחותה. ככל הנראה, דרוש גם גורם סביבתי כדי שהמחלה תופיע. "יש הטוענים שדווקא חוסר בגורם סביבתי, כמו העדר זיהומי מעיים במהלך הילדות, מהווה גורם לחסר במנגנון חיסון כלשהו ולחשיפה למחלת הקרוהן בשלב מאוחר יותר. טענה זו מנמקת מדוע בעולם השלישי יש הרבה פחות מקרים של מחלת הקרוהן".



"ככל שהאוכלוסייה מערבית, עם פחות צפיפות, עם היגיינה מוקפדת ועם מזון נקי, ישנה סבירות גבוהה יותר למחלת הקרוהן". אילוסטרציה: אימג'בנק/ Gettyimages

גם פרופ' רמי אלייקים, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה בבית החולים רמב"ם בחיפה, מציין כי המחלה שכיחה במקומות סטריליים יותר. "ככל שהאוכלוסייה מערבית, עם פחות צפיפות, עם היגיינה מוקפדת ועם מזון נקי, ישנה סבירות גבוהה יותר למחלת הקרוהן. באפריקה, למשל, היא כמעט אינה קיימת, ואפילו בדרום אירופה ישנם פחות מקרים של קרוהן, מאשר בצפון הנחשב סטרילי יותר".

מהו טווח גילאי הילדים החולים במחלת הקרוהן בארץ?
פרופ' שמיר מציין את טווח גילאי המטופלים במרכז שניידר: "רוב החולים הם בגילאי 12-18, אבל יש אצלנו גם מספר לא מבוטל של ילדים מתחת לגיל בית הספר, כולל תינוקות בני שנה. אצל תינוקות ופעוטות מתחת לגיל חמש ישנה סבירות נמוכה מאוד לחלות במחלה זו, ובדרך-כלל במקרים כאלה מדובר בתינוקות חולים מאוד – רובם בעלי פגם במערכת החיסונית שאינו בהכרח מוגבל למעי. ילדים אלה סובלים משלשולים קשים ומדלקת קשה במעי".

דרכי טיפול

"ישנן כמה דרגות של טיפול, שהקלה בהן היא מתן תרופות למעיים, כמו אספירין מהקבוצה 5ASA. הקשה בהן היא מתן סטרואידים, שהיא אמנם דרך נוחה לטיפול, אך מלווה בתופעות לוואי לא רצויות" מסביר פרופ' שמיר. לדבריו, הטיפול המומלץ בילדים הוא הטיפול התזונתי, הניתן בצורת פורמולות מוכנות שמגיעות כאבקה בתוך קופסה. את האבקה מכינים יחד עם מים, וזה כל מה שהילד אוכל למשך כשישה שבועות – דרך הפה או דרך זונדה – עד להפוגה. "יעילות הטיפול התזונתי זהה ליעילות הטיפול בסטרואידים, אך אינה מלווה בתופעות הלוואי. בנוסף, הטיפול התזונתי נותן פתרון למחסור במרכיבים תזונתיים – בעיה שממנה סובלים החולים במחלה".

פרופ' שמיר מסביר כי כדי לשמור את המטופל בהפוגה בתום ששת השבועות של הטיפול, נעזרים בטיפול תזונתי משלים הניתן כמה פעמים בשבוע. "ישנן נערות שהגיעו אליי לפני גיל ההתבגרות – חלקן בגיל התבגרות אך ללא התחלת התפתחות מינית – שקיבלו טיפול תזונתי ונכנסו להפוגה הנמשכת עד היום. לעומתן, יש כאלה שלא מגיבים לטיפול ואז נחוץ מתן תרופות כדי להכניסם להפוגה".

טיפול תזונתי יכול להתאים לכל אחד?
"האבקה טובה לחולים, אך לא פשוט לשכנע כל אחד לעבור את הטיפול הזה. הטיפול התזונתי מחייב המון עבודה של המערכת עם צוות רב מקצועי, כאשר דיאטנית יושבת עם החולה ונותנת לו לטעום מכמה פורמולות, כדי לבחור בזו שהוא מעדיף. אולם טיפול כזה דורש הרבה שכנועים וכולל, לעיתים, גם טיפול פסיכולוגי, ומסיבה זו רופאים רבים מעדיפים לטפל בסטרואידים".

בחלק השני של הכתבה: חשיבותה של תזונה נכונה לטיפול במחלת קרוהן, התאמת הדיאטה לחולה, וגם: איך מתארגנים לטיול כשאחד מבני המשפחה סובל ממחלת הקרוהן?»

 

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה