לא נרדמים בלידה
אלו סוגי הרדמות קיימים? מה ההבדלים ביניהם ואיך הם משפיעים על הלידה הצפויה?
אחד התפקידים החשובים ביותר במהלך הלידה הוא תפקידו של הרופא המרדים. בין אם מדובר בלידה רגילה ובין אם בניתוח קיסרי, הרופא המרדים הוא האחראי על שלום היולדת ועל שלום העובר שבבטנה כאשר היא עוברת הרדמה או מקבלת אלחוש (נגד כאבים). למעשה, בידיו מופקדות כל מערכות הגוף של היולדת המורדמת, מה שעשוי להשפיע על בריאותה, על בריאות עוברה ועל חייהם.
בדרך כלל נשים הרות עוברות לפני הלידה קורסי הכנה ומרגישות שהן מוכנות לקראת מה שצפוי להן, אבל רובן לא יודעות דבר על הרדמה בלידה ובניתוח קיסרי, על סוגי ההרדמה השונים, ועל היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם.
בלידה ובניתוח קיסרי מבצעים בדרך כלל הרדמה אזורית. בניגוד להרדמה כללית המבוצעת בניתוחים ומרדימה לחלוטין את המנותח, ההרדמה האזורית משפיעה רק על חלק מסוים של הגוף ולא על כולו. כך בניתוח קיסרי שבו מתכוננים לנתח רק את פלג הגוף התחתון, לרוב אין צורך בהרדמה כללית וניתן להסתפק בהרדמה אזורית.
שיעור באנטומיה
"ישנם שני סוגים של הרדמה אזורית: אפידורלית וספינלית". מסביר ד"ר מיכאל לוטן, מנהל ההרדמה בבית החולים "ליס". "הרדמה אפידורלית היא המוכרת יותר ומקובלת לצורך אלחוש במהלך הלידה או בניתוח קיסרי. הרדמה ספינלית מתבצעת באופן נרחב יותר ורק בניתוח קיסרי".
כדי להבין את ההבדלים בין שני סוגי ההרדמות, נדרש שיעור קצר באנטומיה. "המוח וחוט השדרה נמצאים בתוך נוזל הנקרא 'נוזל חוט השדרה' (Spinal Cord Fluid)", מסביר ד"ר לוטן. "הנוזל עצמו נמצא בתוך שק הנקרא 'דורה' (Dura Mater). הרדמה אזורית מתבצעת על ידי הזרקה של 'חומר הרדמה מקומית' (Local Anesthetics) לאזור שבו המגע של חומר ההרדמה עם העצב מפסיק את ההולכה העצבית.
"בהרדמה אפידורלית, חומר ההרדמה המקומית מוזרק מחוץ לדורה, ולכן היא נקראת 'אפידורלית, שמשמעותו 'סביב הדורה'. בהרדמה ספינלית חומרי ההרדמה מוזרקים לתוך שק הדורה, כלומר לתוך הנוזל הספינלי, באמצעות מחט דקה מאוד העוברת דרך הדורה אל הנוזל הספינלי באזור הגב התחתון. בהרדמה הספינלית, כמות החומר הדרוש לביצוע ניתוח קיסרי היא כעשירית מהכמות הנדרשת להרדמה אפידורלית. היא פועלת מהר מאוד ולא צריך להמתין זמן רב כדי להתחיל בניתוח. איכות ההרדמה היא כנראה טובה יותר, ואם היא מתבצעת בידיים מיומנות היא גם בטוחה מאוד".
מתי משתמשים בסוג זה או אחר של הרדמה?
"בלידה רגילה משתמשים בהרדמה אפידורלית לצורך אלחוש. בניתוח קיסרי אפשר לבחור באחת משתי ההרדמות, לפי שיקולים רפואיים ולפי החלטה של הרופא המרדים, וכמובן לאחר הסכמתה של היולדת".
לפני קבלת ההרדמה, על היולדת לעדכן את הרופא המרדים בנוגע להיסטוריה הרפואית שלה: ניתוחים (אם היו בעבר), רגישות לתרופות, הפרעות בתפקודי הקרישה או טיפולים בנוגדי קרישה, כגון אספירין, בעיות נוירולוגיות ובעיות גב. חשוב גם לציין אם היא עברה הרדמה בעבר, כיצד זה השפיע עליה והאם היו אירועים מיוחדים לפני או אחרי ההרדמה.
יש גם סיכונים
לפני כל הרדמה או אלחוש אפידורלי, נדרשת האישה לחתום על טופס בקשה-הסכמה המפרט את תופעות הלוואי ואת הסיכונים שייתכנו בהרדמה אזורית (אפידורלית וספינלית). סיכוני ההרדמה אינם קשורים בהכרח לסוג הניתוח ולמורכבותו.
בל נשכח שאצל אישה בהריון יש לנו "אורח" נוסף בכל הרדמה – העובר. בהרדמה לקראת ניתוח קיסרי, לאם ולעובר יש אינטרסים מנוגדים: האמא צריכה להיות רדומה, בעוד שהעובר צריך להיות ערני בצאתו כדי לקבל ציון אפגר טוב. כל סוגי ההרדמה יכולים להשפיע על העובר, הן על ידי מעבר של תרופות דרך השליה, והן על ידי השפעה של תופעות לוואי אצל האם על העובר. למרות שטכניקות ההרדמה הכללית השתפרו משמעותית, להרדמה האזורית יש פחות השפעה על העובר. בבחירה בין הרדמה כללית או אזורית, בוודאי שהרדמה אזורית בידיים טובות ומיומנות, עדיפה.
במקרים בודדים ייתכנו תופעות לוואי וסיבוכים לאישה, לעובר או להמשך ההריון. זוהי עוד סיבה חשובה, שבגללה על היולדת למסור לרופא המרדים מידע מלא על מחלותיה, רגישות לתרופות, ותגובות להרדמה קודמת, כולל סיבוכים כאלה או אחרים שהתרחשו בעבר.
בעת הרדמה אזורית ייתכנו תופעות לוואי כגון תחושת אי נוחות ולחץ באזור ההזרקה. לאחר ההרדמה מופיעות תופעות של היעדר תחושה והגבלה בתנועה של הגפיים התחתונות, עד לשיתוק חולף.
כאבי הגב שלאחר הניתוח מלווים גם חלק ניכר מהנשים אשר לא עברו הרדמה אזורית כלל.
כאבי ראש עלולים להופיע אחרי הרדמה ספינלית או אפידורלית, לאחר שהמחט עברה דרך עטיפת חוט השדרה ודרך נקב זה דולף נוזל ספינלי. תופעות אלה דורשות לעתים טיפול.
רק במקרים נדירים ביותר תיתכן פגיעה קבועה בעצבי הגפיים ועצבי שלפוחית השתן.
עם זאת, ישנן התוויות נגד נוספות, ולכן חשוב למסור לרופא המרדים את כל המידע אודות ההיסטוריה הרפואית של האישה. "למשל, אם אישה עברה בעבר ניתוח גב, או סבלה מבעיות גב, חשוב שתביא עמה ללידה או לבדיקה טרום ניתוחית צילומי רנטגן וסי-טי. ככלל, יש לידע את הרופא המרדים בכל האינפורמציה הנוגעת לנושא הבריאות של היולדת".
שתי אסכולות על אפידורל
ד"ר לוטן מציין כי האלחוש האפידורלי נחשב כיום לשיטה הטובה ביותר לשיכוך כאבי לידה, מה גם שאפשר להמשיך ולהשתמש בו במקרה שהאישה נאלצת להגיע במהלך הלידה לניתוח קיסרי.
האם האפידורל מעכב את הלידה?
ישנן שתי אסכולות", מציין ד"ר לוטן. "האחת גורסת שאפידורל שניתן מוקדם מדי, בטרם החלה לידה פעילה, עלול לגרום לעיכוב בשלב הראשון של הלידה. אסכולה שנייה טוענת מנגד שאין כל עיכוב, ולכן אין מניעה לתת ליולדת אפידורל מרגע שהיא מגיעה לחדר לידה וחשה בצירים, ובלבד שיש מספיק אינפורמציה רפואית הנחוצה לשלול התוויות נגד (כגון בדיקות דם עדכניות).
בשלב השני של הלידה ייתכן שהאפידורל יעכב את הלידה, אבל אין לכך משמעות. מחקרים מראים כי העובר מרגיש טוב בבטן עד שלוש שעות ולכן המיילדות המודרנית מאפשרת להיתקע בפתיחה מסוימת עד שלוש שעות ולא שעתיים כפי שהיה נהוג בעבר, לפני ההחלטה לסיים את הלידה בניתוח קיסרי".
ד"ר לוטן מציין כי השאלה היא לא רק אם האפידורל מעכב את הלידה, אלא האם היולדת תוכל לשתף פעולה ולדחוף את התינוק החוצה אל אוויר העולם. לשם כך היא צריכה שהשרירים בפלג גופה התחתון לא יהיו רפויים, כלומר שלא תהיה חולשה בשרירים.
ישנן לא מעט נשים המעידות שקיבלו בעבר אפידורל והרגישו כי רגליהן היו כבדות כמו בול עץ. כיום נהוגה בחדרי הלידה שיטה חדשה, בשם "אפיקל". מדובר באותו אפידורל ידוע, אבל עם ריכוז נמוך יותר של חומרי הרדמה, מה שמאפשר ליולדת לא לחוש כאב, ויחד עם זאת לשלוט בגפיים באופן מוחלט מבלי לאבד מכוח השרירים שלה.
אלוסטרציה: sxc.hu
למה הרדמה אזורית?
במקרה של נשים יולדות, לד"ר לוטן אין ספק שהרדמה אזורית עדיפה על הרדמה כללית, גם לאם וגם ליילוד. "מאז החל השימוש הנרחב בהרדמה אזורית, ירדה משמעותית התחלואה והתמותה, הן של האם והן של היילוד", הוא אומר.
כאשר מבצעים ניתוח בהרדמה כללית, המטופל נדרש להיות לפני כן בצום ממושך כדי שתוכן הקיבה לא יישאף חלילה אל תוך דרכי הנשימה. גם בהרדמה אפידורלית נדרש צום של שש שעות, ללא אכילה ושתייה, בהנחה שיהיה צורך לעבור להרדמה כללית. רצוי שהארוחה המפסקת לא תכלול מאכלים כבדים או קשים לעיכול.
ד"ר לוטן: "גם כאשר היולדת נשארת בצום כללי – ישנה האטה בהתרוקנות הקיבה. הדבר נגרם הן בגלל השפעת הפרוגסטרון, שהוא ההורמון הדומיננטי המופרש במשך ההריון, והן בגלל הלחץ של הרחם על הקיבה והמעיים המונע את התרוקנות הקיבה בצורה מלאה למרות הצום. בהרדמה כללית רפלקס הבליעה נעלם, וכאן עלולה להיווצר סכנה של שאיפת תוכן הקיבה אל תוך נתיבי האוויר ואל תוך הריאות".
הרדמה מלאה עלולה שלא להיטיב גם עם היילוד. "בהרדמה מלאה היילוד עלול להיוולד 'ישנוני' יותר מאשר בהרדמה אזורת, למרות שטכניקות שונות של הרדמה כללית ליולדת יודעות למנוע תופעה זו ברוב המקרים", הוא מסביר. "בנוסף, במקרה של הרדמה אפידורלית ניתן להיניק את התינוק מיד לאחר מכן, ללא צורך להמתין עד שהשפעתה תתפוגג".
יתרון נוסף הוא הזכות לחוות את הלידה, לפחות באופן פסיבי, להיות נוכחת ברגע הנפלא הזה ולהתרגש מהבכי הראשון של התינוק, היד המחזקת של הבעל או של הרופא המרדים.
אפקט הפחד
ד"ר לוטן מציין שבדרך כלל נשים חוששות להיות ערות בזמן ניתוח בטן, אבל מוסיף שהרוב דיווחו בדרך כלל על חוויה חיובית. "בכל מקרה", הוא אומר, "האלחוש ניתן במידה מספקת כדי שהיולדת לא תרגיש את כאב הניתוח. לשם כך הרופא המרדים צמוד אליה במשך כל הניתוח".
עוד הוא מבקש להבהיר כי תפקיד ההרדמה לפני הניתוח הוא למנוע את הכאב, אבל לא את הלחץ של צירי הלידה. "צריך להבדיל בין כאב ובין לחץ", הוא אומר. "בזמן הניתוח היולדת לא אמורה להרגיש כאב, אך היא בהחלט יכולה להרגיש לחצים מסוימים, במיוחד כאשר הרופאים המיילדים לוחצים על הבטן כדי לחלץ את התינוק. כמו כן, ניתן להרגיש כאב באזור הלב, הנגרם עקב מתן פיטוצין, חומר שניתן ליולדת על מנת לכווץ את הרחם. ברוב הגדול של המקרים הכאב לא מורגש או נסבל מאוד, ואינו מהווה כל בעיה ליולדת".
כאמור, במעבר מלידה רגילה לניתוח קיסרי, אפשר בדרך כלל להשתמש באותו אפידורל שניתן ליולדת בחדר הלידה, זאת לאחר שמוסיפים חומר הרדמה מקומית בריכוז גבוה, המתאים לניתוח קיסרי. "לעתים לא ניתן להשתמש באפידורל", אומר ד"ר לוטן. "זה קורה כאשר האפידורל איננו פועל כדרוש, או בגלל דחיפות הניתוח. לעתים יש צורך לעבור לטכניקת הרדמה אחרת: ספינלית או כללית. למשל, כאשר העובר נמצא במצוקה ואין די זמן לחכות להשפעת ההרדמה האפידורלית".
מה קורה אם היולדת חשה כאב בזמן הניתוח?
"הרופא המרדים נמצא ליד היולדת המנותחת כל הזמן, והוא אמור לטפל בכל סיטואציה חריגה", משיב ד"ר לוטן. "למשל, כאשר היא חשה כאב, הוא יכול להוסיף חומר הרדמה. עם זאת, יש לזכור כי סף הרגישות של כל אישה שונה. כמו כן, יש הבדל בין הרגשת כאב להרגשת לחץ.
לא ניתן להבטיח שהניתוח יעבור ללא כל תחושת לחץ או ללא כאב מועט. אם מסיבה זו או אחרת האנלגזיה (חוסר הכאב) לא מספיקה, הרופא המרדים יתגבר על כך, שכן לשם כך הוא נמצא במשך כל ניתוח ליד המנותחת".
מתוך: מגזין הורים וילדים
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה