כורכום – התקווה הבריאה

הכורכום יעיל למניעה ולטיפול בשורה ארוכה של תחלואים ואף סרטן

88 שיתופים | 132 צפיות

כבר לפני 3,500 שנים ויותר הופיעו עדויות ברפואה המסורתית ההודית על יעילות השימוש בכורכום, "הלדי" בשפה ההינדית, כצמח מרפא לטיפול במחלות מעיים, כבד, עור ואבנים בדרכי השתן.

בשנים האחרונות מתרבות ההוכחות לכך שלכורכומין, החומר הפעיל המופק מקנה שורש הכורכום, סגולות מרפא רבות עוד יותר. הכורכומין נחשב לנוגד החמצון החזק בטבע, נוגד סרטן, אנטי בקטריאלי ואנטי חיידקי.

הכורכום, המכונה גם טורמריק, הוא צמח שמשתייך למשפחת הזנגווילים. התבלין הזהבהב הנמצא בשימוש רב במטבח ההודי וגם המזרח תיכוני, מופק מקנה השורש של הצמח. מרכיבים אחרים של הצמח משמשים כחומר משמר למזון וכצבע בתעשיית המזון (שקדי מרק, למשל) והטקסטיל.

הממצאים מצביעים על כך שצריכת כורכומין מעכבת את התפתחות סרטן המעי הגס, העור והשד. פעולה זו נובעת מסגולותיו של הכורכומין כחומר נוגד חמצון ודלקות

הרפואה המסורתית ההודית הכירה בסגולות המרפא של הכורכומין לטיפול במחלות שונות כבר לפני אלפי שנים. בנוסף לתפקידו במאבק נגד חיידקים ובקטריות, הוא משפר את תפקודי הכבד ומערכת העיכול, סופח גזים, נוגד קרישה, מעודד ייצור מיצי מרה, משמש לטיפול בכיבי קיבה, בשלשול, בכאבי מחזור ובבעיות עור.

עיכוב תהליכים סרטניים

חוקרים מייחסים את המיעוט היחסי של מקרי סרטן ואלצהיימר בהודו לתזונה, ולעובדה שהכורכום הוא מרכיב מהותי בה. סקירה עכשווית במאגר המידע Medline Plus (National Library of Medicine US), העלתה אלפי מאמרים שחקרו את הבסיס המדעי לשימושים המסורתיים שנעשו בצמח.

גם בישראל נחקרים סגולות הכורכומין, ובמיוחד תרומתו למלחמה בסרטן. אחד המחקרים שבוצע בישראל במעבדה לרדיוביולוגיה לחקר הסרטן במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב, העלה כי כורכומין מעצים את השפעת התרופה Celecoxib הנבדקת להפחתת הסיכון לסרטן המעי הגס. העיכוב בגידול התאים הסרטניים היה בשיעור של עד 90 אחוזים כבר בריכוזים נמוכים של .celecoxib קרי, שילוב הכורכומין וה-Celecoxib מאפשר להפחית מהמינון של התרופה הכימית. המחקר התפרסם ב-2005 Lev-Ari S. et al)).

אחד התחומים המעניינים והנחקרים ביותר בהקשר של הכורכומין, הוא הפוטנציאל המניעתי שלו להתפתחות הסרטן. הממצאים מצביעים על כך שצריכת כורכומין מעכבת באופן משמעותי את התפתחות סרטן המעי הגס, העור והשד. לדעת החוקרים, פעולה זו נובעת מסגולותיו של הכורכומין כחומר נוגד חמצון ודלקות. מחקרים אחרים הראו עיכוב בהתפתחות תאים סרטניים וגרימת אפוסטוזיס (מוות תאי מתוכנן) של גידולים.

למעלה מ-20 מחקרים קליניים רשומים כיום במאגר המידע של מכוני המחקר האמריקאים, הבודקים את היעילות והבטיחות של כורכומין לטיפול ומניעה של סרטן. מחקר שנערך בסין ופורסם ב-2005 הראה שקיימת פעילות סינרגטית בין תה ירוק וכורכום בעיכוב תהליכים סרטניים במעי הגס.



כורכומין, גם במינון נמוך, מספקת הגנה מסוימת מנזקי העישון.<BR>אילוסטרציה: GettyImages/ImageBank" src="https://atmag-static-timeout.netdna-ssl.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/708/51708/380x225c.jpg?1227192981" />                             </p>
<div>כורכומין, גם במינון נמוך, מספקת הגנה מסוימת מנזקי העישון.<BR>אילוסטרציה: GettyImages/ImageBank</div>
</p></div>
<h2>טיפול בתחלואים נוספים</h2>
<p>בנוסף לשימוש בכורכומין למניעה ולטיפול בסרטן, הוא נמצא יעיל לטיפול במצבים רבים נוספים: </p>
<p><strong>מניעת קרישי דם –</strong> מחקרים על הכורכומין מצביעים על יכולתו למנוע היווצרות קרישי דם. החוקרים ממליצים על ביצוע מחקרים נוספים בטרם יוחלט לאמצו לשימוש רפואי במניעה של קרישי דם.</p>
<p><strong>תפקוד קוגניטיבי – </strong>ממצאי מחקרים הראו שהכורכומין מפחית את ה-beta amyloid, חלבון שיוצר פלאק (משקע חלבוני) בתאי מוח וגורם לירידה ביכולת הקוגניטיבית. המשקע החלבוני במוח הוא אחד ממאפייני מחלת האלצהיימר. החוקרים מייחסים את תרומת הכורכומין להיותו נוגד חמצון ודלקות. </p>
<p><strong>צרבת – </strong>ברפואה המסורתית השתמשו בכורכומין לטיפול בבעיות קיבה, כגון צרבת, אחרי אכילה של מאכלים שומניים. במאמרים רפואיים מתייחסים לממצאים אלה כאל תוצאות ראשוניות וממליצים על המשך המחקר.</p>
<p><strong>אבני מרה – </strong>טוענים שבהודו ישנם באופן יחסי פחות אנשים הסובלים מאבנים בכיס המרה. ההסבר המקובל הוא השימוש הנרחב בכורכום בשילוב עם תזונה דלה בבשר. הכורכום מעודד הפרשה וזרימה של מיצי המרה שמטרתם למנוע היווצרות של אבני מרה. עם זאת, חשוב לציין שהכורכום אינו מומלץ לסובלים מאבנים בכיס המרה או מחסימה חלקית של דרכי המרה. המרצה של הזרימה עלולה להחמיר מצב של חסימה ואף להוביל לחזרה של מיצי המרה לכבד ולגרום נזק נוסף. </p>
<p><strong>מפחית כולסטרול – </strong>מחקרים ראשוניים מצאו שכורכומין מפחית את רמת הכולסטרול הרע (LDL) ואת סך הכולסטרול בדם. גם כאן ממליצים החוקרים להמשיך במחקרים.</p>
<div class=

הרופאים הופתעו

אשר חציר, מהנדס ואגרונום ממטולה ובעל ידע רב בצמחי מרפא, נוכח בסגולות המרפא של הצמח הלכה למעשה, כשנודע לו שאשתו ירדנה חלתה בסרטן הדם מסוג לויקמיה כרונית. בעקבות התייעצות עם הרופאה האונקולוגית בבית חולים זיו, החלה ירדנה לעבור סדרה של טיפולים כימיותרפיים שהותירו אותה תשושה, חלשה וחסרת אונים.
אשר חציר חש שאינו יכול לעמוד מנגד והחל לחקור את הספרות המדעית כדי לסייע לרעייתו. אשר וצוותו פיתחו תערובת שמורכבת מתמצית כורכומין בריכוז של 97 אחוזים ותמציות צמחיות סינרגטיות. האישה החלה ליטול את הכמוסות באופן סדיר והתאוששה במהירות. תוצאות בדיקות הדם שלה הפתיעו את הרופאים.
מאז חלפו מספר שנים. ירדנה ממשיכה ליטול מדי יום את תמצית הצמחים, ולא ניכר בה שאי פעם חלתה. מאז פיתח חציר סדרה של מוצרים על בסיס כורכומין, פיפרין ותמציות אחרות בשם Balance. מידע נוסף באתר

מונע התפתחות של סוכרת מסוג 2 – מחקר שנערך לאחרונה על ידי ד"ר דְרוּ טורטוריאלו, אֵנְדוֹקְרִינוֹלוֹג וחוקר מהמרכז לחקר הסוכרת באוניברסיטת קולומביה, ארצות הברית, הראה כי השימוש בכורכום הפחית מהסיכויים של עכברי המעבדה לחלות בסוכרת מסוג 2, חרף היותם שמנים ולמרות הדיאטה עתירת הקלוריות והשומן שניתנה להם.

כמו כן, נמצא קשר בין כורכום ורמות נמוכות יותר של דלקת ברקמות השומן וברקמות הכבד. החוקרים סבורים שהחומר נוגד הדלקת והחמצון שבכורכום גורם לירידה בתנגודת לאינסולין ומפחית מהסיכוי להיווצרות סוכרת סוג 2 על ידי ריסון התהליך הדלקתי שמואץ בזמן השמנה.

פעילות אנטי דלקתית – מחקרים מעבדתיים ומחקרים עם חיות מצאו שהכורכומין מעכב אנזימים שאחראים להתפתחותם של תהליכים דלקתיים וסרטניים.

האנזים ,COX-2 למשל, גורם להתהוות תהליכים דלקתיים וסרטניים ומעורב בין היתר בהיווצרות תאים ממאירים ושגשוגם. שימוש לאורך זמן במעכבים כימיים של האנזים COX-2, לווה בתופעות לוואי קשות ואף הוביל לשיעור תמותה גבוה. זו הסיבה שהמדענים חיפשו אחר מעכב אנזים COX-2, ששיעור תופעות הלוואי שלו נמוך, והכורכומין עונה בדיוק להגדרה זו.

כמו כן, נמצא שהכורכומין מונע את התפתחותו של חיידק ההליקובקטר פילורי. חיידק זה, שפוגע במערכת העיכול, ידוע כמחולל כיבי קיבה, שעלולים להתפתח לסרטן.

הגנה על הכבד – ברפואה האיורוודית השתמשו בכורכום לחיזוק הכבד. מחקרים מצאו הוכחות לכך.

HIV/AIDS- מספר מחקרים מעבדתיים מצאו שכורכומין עשוי להיות פעיל נגד איידס (HIV).

ניקוי הגוף מרעלים – מחקר על מעשנים שקיבלו 1.5 גרם כורכומין ביום, במשך 30 יום, הראה הפחתה משמעותית בכמות המוטגנים (חומר שגורם לשינוי במידע הגנטי) המופרשים בשתן. מוטגנים המופרשים בשתן מהווים מדד לאפקטיביות של מנגנונים לניקוי הרעלים בגוף. מהמחקר שהתפרסם ב-1999 עולה שצריכת כורכומין, גם במינון נמוך, מספקת הגנה מסוימת מנזקי העישון וככל הנראה גם מנזקים אחרים בגוף.

תופעות לוואי שוליות

במחקר חדש שהתפרסם בפברואר 2008 ב-Journal of Clinical Investigation, מצאו חוקרים מקנדה שהוספה של כורכומין לתזונתם של עכברי מעבדה עם לב מורחב (hypertrophy), עשויה למנוע את התקדמות המחלה ואף להשיב את הגלגל לאחור. קרי – לשקם את תפקוד הלב ולהפחית היווצרות של צלקות. להבדיל מצמחים אחרים בעלי השפעה מינימלית, הכורכומין פועל ישירות על התאים ומונע ייצור כמויות חריגות של חלבונים.

שימושים רפואיים נוספים בכורכומין כוללים בין השאר טיפול באלצהיימר, טיפול נוגד חיידקים ופטריות, טיפול נגד התקפי אסתמה, לחץ דם גבוה, סוכרת, עקיצות, מחלת כליות, נזקים בכבד, בעיות מחזור, נזקים בלב כתוצאה מתרופות ועוד.

תופעות הלוואי הכרוכות בשימוש בכורכומין הן שוליות ובודדות ודומות למה שאפשר לצפות מרגישות למזון. במקרים של רגישות ניתן להפסיק את השימוש, לפחות באופן זמני

למרות התוצאות המעודדות, המחקרים מצביעים על צורך במחקרי המשך על מנת לתת לכורכומין גושפנקא מדעית. תופעות הלוואי הכרוכות בשימוש בכורכומין הן שוליות ובודדות ודומות למה שאפשר לצפות מרגישות למזון. במקרים של רגישות ניתן להפסיק את השימוש, לפחות באופן זמני.

מינון מתון

המינונים המומלצים לטיפול מבוססים על מחקרים מדעיים, שימוש מסורתי וחוות דעת של מומחים. לפני תחילת השימוש בתכשיר המכיל כורכומין מומלץ להתייעץ עם מומחה, שכן כל מותג מכיל מרכיבים שונים.

לדעת פרופסור פיטר ליו, המנהל המדעי של המכון הקנדי לחקר הבריאות, למינון מתון יש השפעה טובה על הבריאות, אולם כמות גדולה יותר אינה בהכרח מועילה. ספיגת הכורכומין במעיים מוגבלת. מחקרים בבעלי חיים מצאו כי 40-85 אחוזים מהחומר עובר דרך מערכת העיכול ללא שינוי.

צריכת כורכומין בשילוב מקור שומני מגבירה את ספיגתו במעי. עובדה זה מחזקת את השימוש המסורתי בכורכום כתבלין. במחקרים שבדקו כיצד ניתן לשפר את ספיגתו, נמצא שבליעת כורכומין בשילוב פיפרין, רכיב המצוי בפלפל השחור, מעלה את ספיגתו במעי ב-2,000 אחוזים. בכל מקרה, המינון הטיפולי צריך להיקבע לפי המחלות ובהתייעצות עם הרופא המטפל.



השימוש כתבלין במזון נחשב בטוח. לא נמצאה השפעה על התפתחות העובר. אילוסטרציה: GettyImages/ImageBank

השימוש כתבלין במזון נחשב בטוח. לא נמצאה השפעה על התפתחות העובר. אילוסטרציה: GettyImages/ImageBank

להתייעץ עם הרופא

השימוש בצמח כתבלין ובמינונים הטיפוליים המקובלים הוא בדרך כלל בטוח. כמו בטיפולים אחרים, תיתכן התפתחות של תופעות לוואי נדירות, כגון אלרגיות במגע עם העור, דלקות, גירוי ופריחה.

טיפול מתמשך במינונים גבוהים עלול לגרום לקלקול קיבה, ובמקרים של חולי אולקוס עלולה להתפתח צרבת.

יש לנקוט זהירות בצריכת כורכומין בשילוב עם תרופות נוגדות קרישה. החוקרים ממליצים לאנשים הסובלים מבעיות דימום לנקוט משנה זהירות בצריכת כורכומין. לפני ניתוחים מומלץ להפסיק לקחת כורכומין כשבועיים לפני הניתוח.

חולי סוכרת מסוג 1 או חולי סוכרת מסוג 2 שמקבלים אינסולין, צריכים להיות זהירים במיוחד, כיוון שהכורכומין עצמו מפחית את רמת הסוכר.

הריון והנקה – השימוש כתבלין במזון נחשב בטוח. לא נמצאה השפעה על התפתחות העובר בזמן ההריון. אנשים הסובלים ממחלות שונות וצורכים תרופות, צריכים לוודא עם הרופא המטפל שאין התנגשות בין התרופות.

 

מתוך: מגזין חיים אחרים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה