בגיל 26 היא קנתה דירה בתל אביב. איך היא עשתה את זה?

מאז שהתוודעתי לפורום "תשקיעי בעצמך" ולקשר שבין נשים להשקעות, נוסף לי פילטר לאופן שבו אני מתבוננת בא.נשים. כיום, כשאני רואה מישהי חצי מרחוק אני מנסה לנחש ביני לביני אם בתחום הפיננסי היא חיה באזור העיוורון, החיסכון או ההשקעה. במקרה של ד"ר אפרת ליאני לא התבדיתי. למעשה, הניחוש שלי לגביה היה מדויק. הכרתי אותה לא מזמן בנסיבות מקצועיות וכשגיששתי איפה היא ממוקמת על הסקאלה של עצמאות פיננסית, היא מיד ענתה לי בסגנון שלמדתי בהמשך שאופייני לה, של "ברור ובוודאי". כלומר, "ברור שאני יודעת היטב מה מצבי הפיננסי, ובוודאי שאני שותפה מלאה בקבלת ההחלטות".

>> פעם היא ניקתה חמש דירות בשבוע, היום היא הבעלים של חמישה נכסים

אפרת, 47, גדלה במושב כפר תבור שבגליל לאבא עובד בזק ואמא אמנית. "מאז שזוכרת את עצמי אחד הערכים בבית היה מוסר עבודה", היא מספרת. "אמא שלי גידלה אותנו הרבה שנים עד שיצאה לעבוד כאוצרת תערוכות. גרתי בבית מאוד ממוצע מבחינת הכנסות, אבל אני עובדת מהיום שאני זוכרת את עצמי. אם אני רוצה עדשות מגע בגיל צעיר, אני עובדת כדי לקנות אותן. לכסף שאני חוסכת תמיד היו יעדים, ובתור ילדה הייתי חוסכת בכל פעם שרציתי לקנות מותרות".

"גרתי בבית מאוד ממוצע מבחינת הכנסות, אבל אני עובדת מהיום שאני זוכרת את עצמי. בתור ילדה הייתי חוסכת כסף בכל פעם שרציתי לקנות מותרות"

בגיל 23, עם תואר במדעי החברה, היא התקבלה לבנק כללי (לימים UBank) שם למדה את כל מה שהיא יודעת בכל הנוגע לאוריינטציה פיננסית. את דרכה בבנק היא החלה במחלקת ארגון ושיטות, וכך הכירה את הקרביים של המערכת. תוך שהיא עולה בסולם השכר היא עברה לתפקיד שיווקי ואז למחלקת משאבי האנוש בבנק. "הבנק היווה בסיס מרכזי לקריירה שלי, כמו גם להבנה שלי בתחום הפיננסים, בגיבוש מדיניות והיכרות עם תהליכים. מהו איגוד הבנקים? איך נכנסים למבקר הפנים והיועץ המשפטי? התפקיד חשף אותי לתהליכים ולמאחורי הקלעים של הבנקאות, של חדרי עסקאות ולאופן שבו פועל עולם המט"ח". למרות שלא למדה כלכלה באופן מסודר, היה לה מנהל שהאמין ביכולות שלה והעביר אותה "תואר בסגנון חופשי", איפשר לה לנוע בתוך הארגון ולהרוויח משכורות "לא של ילדה".

התחנה המשמעותית הבאה היתה בתפקיד סמנכ"ל משאבי אנוש של מיקרוסופט ישראל ואחראית תחום גיוון והכללה של המזרח התיכון בחברה. בשנים האחרונות היא מרצה, מלווה ארגונים והיא מחברת הספר "נוכחות. משפיעות. מובילות", שבימים אלה מודפס במהדורה שלישית.

במהלך עבודתה בבנק, תוך שהיא נודדת עם בן זוג קבוע בין דירות זמניות, התקבלה החלטה משותפת להמיר את פרויקט החתונה ברכישת דירה. "אמרנו לעצמנו שבמקום להמשיך לשלם שכירויות נשקיע בנכס משלנו". וכך, בגיל 26, בעוד רוב הזוגות מתלבטים בין אולם לגן אירועים, בני הזוג לקחו משכנתא וקנו דירה ברמת אביב, שהם בעליה גם היום. למותר לציין מה קרה מאז למחירי הנדל"ן בתל אביב. אפרת, כיום אימא לשלושה ילדים, מספרת שהיא בשליטה מלאה על תמונת המצב בחשבון בכל רגע נתון ומנהלת תיק מניות "די סולידי". "אני הרבה יותר על הכסף, מתחקרת בנקים, יודעת מה קורה, ממחזרת משכנתא וכל הזמן מודעת לריבית". עבור אפרת מדובר באקט של עצמאות ולא של חוסר בטחון או התנהלות לא שיתופית אלא "כי אישה צריכה להיות עצמאית ושיהיו לה הכנסות משלה".

מה היא עושה עם הרווחים? אפרת מגדירה את עצמה כמשקיעה שמרנית למדי, שפועלת ביחס ישיר למצב הכלכלי השוטף. לשיטתה, כל סכום שהיא לא משתמשת בו לניהול השוטף נכנס לתיק ההשקעות בשוק ההון. אבל בניגוד למשקיעות אחרות שפגשתי, שמקדישות את עיקר ההון לעשיית עוד הון, אצל אפרת הכסף עובד גם למימון ה"אקסטרה" של החיים, כמו אירועים משפחתיים או חופשות ארוכות, כמו נופש של חודש בתאילנד. "כשהייתי שכירה ידי על ההדק היתה חופשית יותר. היום אני עצמאית ולא יודעת מה תהיה ההכנסה שלי בסוף החודש, ולכן מנהלת את ההשקעות שלי בצורה יותר שמרנית. אם הייתי שכירה סביר להניח שהייתי משקיעה גם בנדל"ן היום".

שאלת הרווחים עוררה בינינו דיון על סדרי עדיפויות ועל מה אנחנו עושות ולא עושות עם הכסף שלנו. הרי כולנו מנהלות מערכת יחסים עם כסף, והיא אף פעם לא פשוטה. החלטות על השקעות ועל רווחים מהשקעות הן רק חתיכה אחת מפאזל שלם. למה אחת משקיעה "נועזת" והשנייה "סולידית"? מה ההבדל בין חובבות הסיכון לאלה שנמנעות ממנו? נניח שיש מולנו שתי נשים בעלות אותו סכום פנוי להשקעה. איך זה שאחת משקיעה מתוך מטרה "לסדר" את הילדים, והשנייה תעדיף לצאת לפנסיה מוקדמת או לתכנן טיול מסביב לעולם? האם סגנון ההשקעות שלנו מעיד על מערכת היחסים שלנו עם כסף ועל המיקום האמיתי שלנו על הציר שבין תודעות השפע והחוסר?

"כשהייתי שכירה ידי על ההדק הייתה חופשית יותר. היום אני עצמאית ולא יודעת מה תהיה ההכנסה שלי בסוף החודש, ולכן מנהלת את ההשקעות שלי בצורה יותר שמרנית. אם הייתי שכירה סביר להניח שהייתי משקיעה גם בנדל"ן היום"

אפרת, למשל, תעדיף להשקיע רווחי הון בטיול משפחתי באפריקה ולא ברכב יוקרתי ("מבחינתי מספיק להיכנס לרכב, להתניע ושיסתובבו הגלגלים"). היא אפילו עשתה בחירת קריירה ששמה במקום הראשון את משאלת הלב שלה, ולא את זו של מנהלת ההשקעות שלה. היא אמנם מגדירה את עצמה כמשקיעה סולידית, אבל היא בהחלט לא נמנעה מסיכונים כלכליים כאשר בחרה לעזוב קריירה כשכירה בכירה והתחילה את מסעה כעצמאית. "למרות הרמת הגבות שליוותה את העזיבה של עולם ההיי-טק והמהלך הלא משתלם לכאורה, זו היתה בחירת חיים שלמה ומוצדקת מבחינתי", היא מסכמת.

ככל שאני מכירה יותר משקיעות, כך אני מתוודעת לגוונים שונים של פרופילי השקעה ומשרטטת את הקו שעובר בין אופי המשקיעה לתיק המניות שלה, בין הבחירות הפיננסיות לבחירות אחרות בחיים ופרט בתחום הקריירה.

שירה לי דה-בר | צילום: נגה קורנפלד

הכותבת מלווה בכירים וארגונים בתהליכי Growth ופיתוח עסקי-אישי, מנחת קבוצות ומרצה.

***

מדור המשקיעניות משמיע קול של נשים אקטיביות שעברו מחיסכון להשקעה, שלקחו אחריות על עתידן הכלכלי ושמוכנות לשתף את הדרך שעשו על מנת לעודד נשים נוספות להתפתחות פיננסית.
המדור נעשה בשיתוף פעולה עם פורום "תשקיעי בעצמך" מבית ההשקעות IBI. מטרת הפורום להוות בית לנשים סקרניות פיננסית, לתת כלים, ידע ותמיכה בכל הנוגע לחופש בחירה מבוסס עצמאות פיננסית.