איך לשמור על שגרה בחופש הגדול? מדריך להורים מותשים

תלושים באוויר: כשסוף שנת הלימודים מתערבב עם מלחמה – והילדים נותרו ללא עוגן. במקום מסיבות סיום, חיבוקים אחרונים ותעודות, אלפי תלמידים בישראל מצאו את עצמם בסיום פתאומי, מבלבל ובעיקר לא צפוי של שנת הלימודים. לא ניתנה פרידה מהמורה או מהכיתה, לא התקיימו טקסים, וגם לא התקבלה תחושת סגירה. חלקם חזרו באמצע טיול שנתי, אחרים לא הספיקו להיבחן. מה שהיה אמור להיות מעבר הדרגתי לחופש הגדול, התמסמס בבת אחת לתוך תלישות רגשית. עכשיו, כשהחופש כבר כאן, רבים מהילדים נותרים בלי סדר יום, ללא מסגרת, ובעיקר ללא תחושת שגרה.

>> בסימן החופש הגדול: איך לגרום לילדים לאכול פחות ג'אנק?

בלי מסגרת: בלבול, אובדן עוגנים ותחושת תלישות

למסגרת הבית-ספרית יש תפקיד מהותי בחיי הילדים. היא מספקת להם שגרה יומית, תחושת יציבות ועוגנים קבועים – מהצלצול של השעה הראשונה בבוקר ועד מפגש חברים בהפסקה. כעת, עם הפסקת הלימודים הפתאומית, העוגנים הללו נעלמו. התוצאה אצל ילדים רבים היא תחושת תלישות, כאילו הקרקע נשמטה תחת רגליהם. מה שהיה אמור להיות סוף מרגש של פרק, עם חיבוקים אחרונים מהמורה והחברים, התמסמס לתוך מציאות חירום. גם ילדים חסונים ומאוזנים חווים בלבול, חוסר מנוחה, קושי להירדם או התפרצויות רגשיות. כל אלו הם תגובה נורמלית למצב לא נורמלי, וההורים הם קו ההגנה הראשון.

מפת דרכים למשפחות 

1. שגרת יום גמישה אך יציבה

גם כאשר הכל מסביב משתנה, ילדים זקוקים לעוגנים בחיי היומיום שלהם. אחד המפתחות להתמודד עם התקופה הוא יצירת סדר יום משפחתי, כזה שיהיה יציב ומתוכנן, ועם זאת גמיש דיו להתאים לשינויים והפתעות. שגרה בטוחה ונעימה כוללת זמנים קבועים ביום לארוחות, לשינה, למשחק ולמידה, וגם זמן חופשי. אפילו כשנמצאים בבית ללא בית ספר, ואף אם יש אזעקות ויציאות למרחב מוגן, חשוב להשתדל לקיים לו"ז יומי בסיסי (בוקר, צהריים, ערב) כדי לתת לילדים תחושת סדר בתוך הכאוס.

היציבות הזו מעניקה לילדים תחושת שליטה וביטחון בעולם שנראה פתאום כאוטי. במקביל, היו נכונים לשינויים: ייתכן שתוכנית היום תופרע וצריך יהיה להתגמש, וזה בסדר. המסר לילדים הוא שיש לנו מסגרת כללית, אך אנחנו גם יודעים להתאים אותה למציאות כשהדברים משתנים. חשוב לשלב בתוך השגרה לא רק מטלות או למידה, אלא גם פעילויות מהנות ויוצרות. אפשר למשל להחליט שבכל יום בשעה מסוימת כל המשפחה עושה משהו יחד, בין אם זו ארוחת צהריים משותפת, אפיית עוגיות, צפייה בסרט או משחק קופסה. עוגנים קטנים כאלה בתוך היום מספקים לילדים ציפייה חיובית ומשהו להתכוונן אליו.

בנוסף, צמצמו חשיפה לחדשות ולמסכים במהלך היום, במיוחד בנוכחות הילדים. התמונות והקולות מחלחלים ומייצרים מתח מיותר גם כאשר נדמה שהקטנים "לא שמים לב". הבית צריך להישאר מקום רגוע ונעים, עם זמן משפחתי איכותי במקום זרם חדשות בלתי פוסק.

2. תקשורת רגשית יומיומית במשפחה

עיקרון המפתח הוא לתת תוקף ולגיטימציה לרגשות, גם של הילדים וגם של המבוגרים. כדאי ליצור בבית אקלים שבו מדברים על רגשות באופן יומיומי ופתוח. זה יכול להיות בשיחת ערב משפחתית קצרה, או במהלך פעילות משותפת ("מה הרגיש לך טוב היום? היה משהו שקצת הפחיד אותך?"). עם ילדים צעירים או עם כאלה שמתקשים לבטא רגש במילים, אפשר להיעזר בכלים יצירתיים, למשל לוח רגשות עם פרצופים, קלפי רגש, או פשוט ציור.

3. חשיבות הפעילות בבית

הפעילויות שאנו ממלאות בהן את היום הופכות חשובות במיוחד. מומלץ לשלב בכל יום פעילויות מגוונות: יצירה ואמנות, תנועה ופעילות גופנית, משחקי קופסה או חידות, עזרה במטלות הבית באופן חווייתי, תרגילי הרפיה, הכנת ארוחות משותפות ועוד.

3. שמירה על קשר חברתי מרחוק

מפגשי זום כיתתיים או שיחות וידאו קבוצתיות, שיחות עם חברים, משחקים אונליין או שיתוף בציורים. העיקר הוא להרגיש מחוברים ולא לבד.

4. הפחתת עומס בקרב ההורים

הורה שנמצא תחת עומס וסטרס יתקשה מאוד להשרות רוגע על הילדים שלו. צרו לעצמכם רגעי שקט, הפחתת חשיפה לחדשות, זמן לעצמכן, חיזוק זוגיות וקהילתיות. הילדים לא זקוקים להורה מושלם, הם צריכים הורה נוכח.

5. תכנון אישי משפחתי

בנו תבנית חיים שמותאמת למשפחה ולסיטואציות המשתנות. תכנית פעולה לניהול משאבים: מה יש, מה נדרש. ניהול טבלה של מוקדי כוח, יצירת שגרה שמתאימה למי שאתן. קחו חמישה דברים שהילדים אוהבים בשגרת הבית והפכו אותם ליסודות קבועים. למשל: זמן יצירה, בישול משותף, זמן משפחתי עם משחקים.

6. תקשורת מוכרת ונגישה

המשיכו לאפשר לילדים קשר עם חברים, מפגשים פיזיים או בזום, בפיקוח. אפשר לקיים "חוגים ביתיים; חוג ג׳ודו, יצירה, ספורט, שבו כל פעם ילד או ילדה אחרת מוביל. גם אם זה קורה בסלון.

7. ניהול רגשי יומיומי

עודדו שיח רגשי מובנה: "מה אני מרגישה", "מה יעשה לי טוב", "איך אני יכולה לעזור לעצמי". הפכו את זה לרגע יומי, למשל אחרי ארוחת ערב. לא בהכרח שיחה ארוכה, גם משפט, ציור, או קלף רגשות יספיקו.

8. אקטיבציה ובחירה

הפעילו את הילדים בדברים בסיסיים – עזרה בבית, לימוד מיומנויות כמו קיפול כביסה, בישול, סידור. תנו להם לבחור מתוך רשימה של משימות, כך שירגישו שליטה ושותפות.

9. פעילות גופנית והרפיה

שלבו פעילות ספורטיבית קבועה – ריקוד, תרגילי מתיחה, משחקי תנועה. בתחילת היום ובסופו שלבו תרגילי הרפיה, מוזיקה נעימה, תרגול נשימות, סריקה גופנית להרגעה.

מה יכולות לעשות הרשויות ומערכת החינוך?

• לאפשר חיבורים בין תלמידים – מפגשי כיתה בזום, שיחות עם המחנכת.
• לקיים מסגרות קיץ גם אם חלקיות, קהילתיות, בבתי ספר.
• להציע תמיכה רגשית מרחוק – קווים חמים, ייעוץ מקצועי, מערכי שיעור רגשיים.
• להעניק מסרים עקביים על המשך הקשר עם הילדים גם כשאין מסגרת פורמלית.
• להנגיש מידע, חוברות, רעיונות לפעילויות למשפחות מכלל המגזרים.

ומה לגבי ילדים עם צרכים מיוחדים?
הילדים הללו רגישים אף יותר לשינוי שגרה. לכן חשוב פי כמה:

• לשמור על סדר יום מותאם, קבוע ככל האפשר.
• לאפשר תקשורת ויזואלית ונגישה.
• להיעזר בחפצים מוכרים ומרגיעים.
• לתווך את המצב בפשטות, עם חזרות, תמונות או דגמים מוחשיים.
• להעניק תחושת מסוגלות דרך פעילויות פשוטות והצלחות קטנות.

גם אם העולם משתנה, הבית יכול להישאר עוגן. והכי חשוב: להזכיר לעצמנו שגם זה יעבור. הילדים לומדים מאיתנו לא רק איך להתמודד עם שגרה, אלא גם איך להתמודד עם כאוס. אם נצליח לשדר להם שגם במצבים לא צפויים אפשר למצוא שקט, סדר ותקווה, הם יישאו את היכולת הזו הלאה לכל החיים.

הכותבת היא ד"ר נעה בוסתן, מדריכה פדגוגית ומרצה במחלקה לחינוך מיוחד בסמינר הקיבוצים.