אהבה בהפרעה
בני זוג שמעריצים את בני זוגם, נכונים לרצותם ודואגים להם נחשבים בני זוג אכפתיים, אך הדבר עלול להעיד על הפרעת אישיות. איך מזהים הפרעה אצל בן הזוג?
קנאה, הערצה, נכונות לרצות ודאגה לבן הזוג הן תכונות הנתפסות כחיוביות בקשר זוגי, שכן הן מעידות על קיומו של רגש כלפי האחר. עם זאת, כאשר תכונות אלו מגיעות במינונים גבוהים מדי, הן צריכות להוות תמרור אזהרה, שכן ייתכן שמדובר בקשר לא בריא עם אדם הסובל מהפרעות אישיות. ד"ר אוהד הרשקוביץ, פסיכולוג מטפל ומנהל מכון CBT, מסביר כיצד הפרעות אלו מתבטאות בקשר זוגי ואיך לבחון האם הקשר בריא או לא.
מתי הזוגיות הרסנית עבורנו?
"מערכות יחסים בכלל וזוגיות בפרט הן אחד הצרכים הבסיסיים ביותר שלנו כבני אדם. זוגיות טובה יכולה לספק לנו תמיכה ברגעים קשים ולדחוף אותנו גבוה יותר משיכולנו להגיע לבדנו, אך זוגיות רעה יכולה לרוקן אותנו מאנרגיות, להביא אותנו למצבי רוח דיכאוניים ולהשפיע על היכולת שלנו לתפקד בחיינו. זוגיות רעה היא מצב שבו אחד מבני הזוג נוהג בצורה שתלטנית, מניפולטיבית ומתעללת, ובאופן ה"מעלים" את בן הזוג האחר ורצונותיו ומאמלל אותו".
"קיימות מספר סיבות למערכת זוגית הרסנית, וחבירה לבני זוג בעלי הפרעות אישיות היא אחת הסיבות המרכזיות", מסביר ד"ר הרשקוביץ. "ל-9% מהאוכלוסייה הפרעות אישיות כגון נרקיסיזם, אישיות גבולית ואישיות תלותית, הנחשבות להרסניות במערכת יחסים זוגית. לכל אחת מהפרעות אלו ביטוי ייחודי בזוגיות, ועל כן ניתן לזהותם ולהיזהר מפניהם". להלן סוגי הפרעות אישיות ודרכים לזהותן.
הפרעת אישיות נרקיסיסטית
"בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית נראים בתחילת הקשר כבן הזוג המושלם", אומר ד"ר הרשקוביץ. "הם מציגים עצמם כמוצלחים, מקבלים מהסביבה שלהם הערכה, מבטיחים הבטחות רומנטיות גדולות לגבי המשך הקשר ומביעים קנאה, המתפרשת לא אחת כמחמיאה מצד בני הזוג. כאשר עננת ההתאהבות חולפת, בני הזוג מגלים כי הקנאה הופכת למרכיב מרכזי בקשר וכוללת ביקורת על לבוש והתנהגות, הגבלות על מפגשים עם אנשים מסוימים, תחקורים ותשאולים מאסיביים וחוסר בנתינת מרחב.
"נרקיסיסטים נוטים להשתמש בבני הזוג לשם חיזוק האגו והבטחון העצמי שלהם, ועל כן הם מרבים להשתמש במניפולציות ובשקרים, להתעלם מרצונות בני הזוג כאשר אלו לא עולים בקנה אחד עם רצונותיהם, ואף להשתמש בביקורת ובתליית האשמות בבן הזוג שהפסיק למלא את תפקידו כמעריץ. אדם בעל הפרעה נרקיסיסטית גורם לבן הזוג לחוש חסר ערך או זכויות בקשר. בשל חוסר הבטחון שלו בקשר, הנרקיסיסט משתמש בכוחניות מסוגים שונים כגון אלימות מילולית או פיזית או הגבלת האחר, כדי למנוע מצב שבו בן הזוג יחליט כי הוא מעוניין לעזוב." מוסיף ד"ר הרשקוביץ. אחת הדמויות המשקפות בצורה הפרעת אישיות נרקיסיסט היא דמותו של מיקי רורק בסרט 9 וחצי שבועות של שכרון חושים.
הפרעת אישיות גבולית
"ההתנהגות של בעלי הפרעת אישיות גבולית במסגרת קשר זוגי מתוארת לא פעם כרכבת הרים הנעה בין הערצה טוטאלית לשלילת בן הזוג. אנשים אלו נוטים להתייחס לבן הזוג בצורה מעריצה ומעניקים לו תשומת לב רבה. כאשר הקשר או בן הזוג אינם עומדים בציפיות, הביטחון העצמי שלהם נפגע, ובהיותם בעלי הקושי להכיל תסכול, הם מבטאים את הפגיעה בביטחון העצמי שלהם באמצעות תקיפת האחר באופן מילולי או פיזי, באמצעות התעללות רגשית בבן הזוג או באמצעות איומים על חיי האחר או עצמם. משום שהם נוטים להתייחס לערך העצמי שלהם כנגזרת של הקשר, הפחד מחרדת הנטישה גורם להם להשאיר את בני הזוג בקשר באמצעות הצהרות קשות כגון "אני אתאבד אם תעזוב.
"בעלי הפרעת אישיות גבולית סובלים לא פעם מנטיות להרס עצמי המתבטאות בשימוש בחומרים ממכרים, בבזבזנות מופרזת, בהתנהגות לא אחראית על הכביש ובמיטה ובנטיות לפגיעה עצמית. כל אלו משמשים עבורם כלים ליצירת יחס חיובי מהסביבה, ובכניסה למערכת יחסים עם אדם הסובל מהפרעת אישיות גבולית, בן הזוג עלול לסבול גם מההשלכות של התנהגות זו", מתריע ד"ר הרשקוביץ. אחת הדמויות הקולנועיות המשקפות את הפרעת אישיות גבולית וכיצד היא מתבטאת בקשר זוגי היא דמותה של גלן קלוז בסרט חיזור גורלי.
הפרעת אישיות תלותית
"הסובלים מהפרעה זו מנסים ליצור מצב שבו הם אינם ניתנים להחלפה בקשר ובן הזוג תלוי בהם. הדבר נובע מתוך אמונה כי אין להם ערך מחוץ לקשר, ומתוך המחשבה (המאפיינת את ההפרעה) שכדי להיות בקשר עליהם להיות נחוצים, לטפל בבן הזוג ולהגשים את רצונותיו. בתחילת הקשר הם נתפסים על ידי בני הזוג כמלאכים משמיים, שתמיד מוכנים לעזור ולשמח אותם, אך מכיוון שהם נוטים לוותר על הרצונות שלהם כדי לשמור על הקשר ומרגישים לא נוח לבקש עזרה מאחרים כדי לא להיות עול, הסובל מההפרעה חש חוסר סיפוק ותסכול לאורך הקשר כולו".
גם הצד השני סובל בקשר מסוג זה. "אנשים אלו לא נותנים לבני הזוג שלהם לצמוח ולהתחזק, מחשש שמקומם בקשר יקטן. כאשר הם חשים שבן הזוג מתחזק ולא צריך אותם, הם חווים התמוטטות ויוצרים מצב שבו הצד השני יוכרח לטפל בהם. תרחיש נוסף המאפיין בעלי אישיות תלותית הוא "שבירת כלים" והפסקת מתן העזרה בבת אחת. לבן זוג שנמצא בתהליך שיקומי, מדובר באקט שקוטע את ההתקדמות ומחזיר אותו לעמדה הקודמת שבה התלותי יכול להמשיך לטפל בו ולהיות נדרש". דמות המשקפת את הבעייתיות בהפרעת אישיות תלותית היא האם מהסרט "בחירתה של סופי").
הגבול שבין קשר בעייתי לזוגיות בריאה
"למרות שטיפול קוגניטיבי יכול לעזור לסובל מהפרעת אישיות לזהות את דפוסי החשיבה הבעייתיים בזמן אמת ולהחליף אותם בדפוסים בריאים יותר לפני שהוא מגיב בצורה מזיקה, ניסיון של בני הזוג לשנות את ההתנהגות של בעל הפרעת האישיות נידון לכישלון אם הוא לא מלווה בסיוע מקצועי. על כן, כאשר אתם מזהים את אחד הדפוסים הללו בזוגיות שלכם, כדאי לרדת לעומק העניין, ובמידת הצורך להפסיק את הקשר ולהמשיך הלאה. אם אתם מוצאים בהיסטוריה הזוגית שלכם יותר ממקרה אחד, ייתכן שזה כי אינכם מאמינים שמגיע לכם קשר טוב יותר, וכי אתם מתקשים להסתדר בזוגיות בריאה ומפרגנת. הבשורה הטובה היא שטיפול פסיכולוגי קצר יכול לשנות גם את דפוסי ההתנהגות הללו ולאפשר לכם את ההזדמנות לפרוח במסגרת של קשר בריא", אומר ד"ר הרשקוביץ.
"התכונות המקושרות להפרעות האישיות השונות נמצאות אצל כולנו, ולמעשה הימצאותן במינון סביר מעידה על נורמליות. כך למשל, כשאכפת לנו ממישהו איננו רוצים לאבד אותו, ולכן אנו עשויים להפגין קנאה מדי פעם. גם הרצון שלנו לטפל בבן הזוג חיובי וטוב, כל עוד אנו עושים זאת במידה ועל מנת לחזק את בן הזוג, ואפילו שקרים יכולים להיות לגיטימיים בקשר – כל עוד מדובר בשקרים לבנים שמטרתם למנוע פגיעה בבן הזוג בתחילת הקשר.
"ההבדל בין קשר בעייתי לזוגיות בריאה נמצא ביכולת להתגמש בקשר, בהדדיות ובהתייחסות לצרכי בן הזוג. בכל קשר קיים חוסר ודאות המכניס לתוכו אלמנטים של חשש ואף ריב, אך בקשר בריא מתמודדים עמו באמצעות תקשורת וקבלת חיזוקים לאמונה כי בן הזוג אוהב אותנו. אחת הדרכים היעילות המאפשרות לבדוק האם הקשר בריא או לא, היא ניעור האיזון ושינוי המצב הקיים. היציאה מאיזון תביא לתגובה מצד בן הזוג שתגלה לכם את טיב הקשר. לא בטוח שתמיד תאהבו את מה שתגלו, אך לפחות תוכלו לדעת מהי האמת", מסכם ד"ר הרשקוביץ.
מידע כללי
ד"ר אוהד הרשקוביץ הוא פסיכולוג מטפל ומנהל מכון CBT. ד"ר הרשקוביץ קיבל את התואר דוקטורט לפסיכולוגיה קלינית (Psy.D.) מבית הספר המקצועי לפסיכולוגיה בשיקאגו, ארה"ב (Chicago School of Professional Psychology) ועלה לישראל בשנת 2004. לד"ר הרשקוביץ, ניסיון של למעלה מ-10 שנים בטיפול בשיטת CBT במקומות הנחשבים בארץ בטיפול בהפרעות כפייתיות, בטראומה ובהפרעות אכילה.
אודות מכון CBT:
מכון CBT מטפל במגוון רב של הפרעות פסיכולוגיות בשיטת טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). המכון משתמש במודל טיפולי הכולל ליווי מקצועי בזמן תרגול. המלווים נפגשים עם המטופל בהתאם לצורך שלו מספר פעמים במהלך השבוע על מנת לעזור לו ולעודד אותו לבצע את התרגילים הטיפוליים. פרטים נוספים באתר