אגדה על הסף

פראג, עיר קטנה ואגדות בה הרבה

88 שיתופים | 132 צפיות

סיפור הבריאה המיתולוגי של פראג מתחיל במשפחה מלכותית ולה שלוש בנות: הראשונה מומחית בשיקויים ורעלים, השנייה בכשפים והשלישית, הצעירה ביותר, ישרה, חכמה ואהובה על הכל. כך מתארים הצ'כים את הנסיכה ליבושה, שעסקה בעניין גברי במפגיע – מלאכת השלטון, אולם חששה שהבריות אינן אוהבות שאשה מושלת בהן, והחליטה לחפש אחר בן-זוג.

באחד הימים עמדה ליבושה על אחת הגבעות, הביטה במעלה נהר הוולטבה, ורוח נבואית ירדה עליה: "אני רואה עיר גדולה, ששמעה יגיע אפילו לכוכבים". כוח טמיר כיוון את מבטה לגבעה שעליה ניצב בית בודד. שליחים הובהלו למקום, וחזרו עם הבשורה: "בבית חי איכר פשוט, פרז'מיסל שמו". הנסיכה חשה אל הבית, מצאה את האיכר מתקן את סף ביתו והחליטה להינשא לו. האיכר הפך להיות למלך הראשון לבית פרז'מיסל, והסיפור המיתולוגי העניק לעיר את שמה.

היום בירת הרפובליקה הצ'כית היא עירם של כמיליון ורבע תושבים. לאחר שנחלצה מחיבוק הדוב הקומוניסטי, נפתחה העיר אל העולם, והפכה לאחד היעדים התיירותיים ביותר בעולם. "אם כל הערים", "בירת המגדלים" ו"עיר הזהב" הם רק כמה מהכתרים שנקשרו לה.

באיזה סרט חיים שומרי המלך?

תושביה הראשונים של פראג בנו את בתיהם לאורך הנהר. העניים יותר נאלצו לגור ממול, במעלה גבעת הרדצ'אני התלולה. במאה התשיעית נבנה במורדות הגבעה מבצר שהפך לארמון, וב-1320 הוכרזה הרדצ'אני כעיר עצמאית. 221 שנה לאחר מכן התחוללה בעיר שריפה, ואת מקום הבתים הפשוטים שנחרבו תפסו ארמונות פאר. בסוף המאה ה-16 אוחדה הרדצ'אני באופן רשמי עם פראג, וכיום היא אחת השכונות הציוריות ביותר בעיר. כנסיות צבעוניות, בתים רחבים וארמונות במגוון סגנונות מקשטים אותה ומהווים תפאורה נהדרת לעיר המגדלים.

ארמון צ'רנין נבנה כבית פרטי, ומשמש כיום את משרד החוץ. חזיתו, הבנויה בסגנון ניאו-רנסנסי, מלמדת משהו על עושרן של משפחות האצולה בפראג.

בראש הגבעה ניצב מנזר סטראהוב, וממנו משתפלת השכונה לכוון המבצר. באמצע הדרך ניצבת כנסיית לורטה. הצ'כים מאמינים שהיא העתק מדויק של בית מרים הבתולה מנצרת. מול הכניסה הראשית למבצר ניצב ארמון הארכיבישוף. הבית, הנראה כעוגת חתונה, שימש לצילומי הסרט "אמדיאוס". הקונצרטים הרבים שנתן מוצארט בפארג הם מקור לגאווה בקרב אנשי העיר.



כיכר השעון בפראג <br /> stock.xchng" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/942/22942/380×144.gif?1186379092" />                             </p>
<div>כיכר השעון בפראג <br /> stock.xchng</div>
</p></div>
<h2>מי נזרק מהחלון והפך למטבע לשון? </h2>
<p>ספר השיאים של גינס קובע כי המבצר שבמעלה גבעת הרדצ'אני הוא הגדול ביותר בעולם העתיק: אורכו 570 מטר, רוחבו 128 מטר, ושטחו 380 דונמים. הוא נבנה במאה התשיעית בידי הנסיך בורז'יבוי כמבצר מוגן, והפך למעונם של שליטי העיר. כל מלך ששלט בפראג הוסיף למבצר אגף, וכך נוצר קומפלקס אקלקטי, המכיל סגנונות מכל התקופות. </p>
<p>המבצר הוא לבה הפוליטי של פראג. הקומוניסטים ניהלו ממנו את משטר האימה שלהם, וב-1989, עם נפילת הגוש הקומוניסטי, קבע בו נשיא צ'כוסלובקיה החופשית, האבל, את משרדיו. </p>
<p>גולת הכותרת של הטירה היא כנסיית ויטוס הקדוש, שצריחיה נישאים מעל העיר כולה. בניית הקתדראלה החלה בתחילת המאה ה-14 על ידי המלך קארל הרביעי, והסתיימה רק ב-1929. </p>
<p>בחלקה האחורי של הכנסייה ניתן לראות את התומכות הדואות -אותם חצאי קשתות התומכות את הגג ומהוות סימן אופייני לבנייה הגותית. בחדר ההכתרה שבכנסייה, מאחורי שבעה מנעולים שמפתחותיהם פזורים בשבעה מקומות שונים בעיר, שמורים יהלומי הכתר הצ'כי. </p>
<p>מול הכנסייה נמצא אולם ולדיסלב. כאשר נבנה היה זה האולם הגדול ביותר באירופה. כאן ערכו המלכים נשפים, הכתרות, וקרבות אבירים על סוסיהם. זהו גם המקום שבו מושבעים נשיאי צ'כיה כיום. במאי 1630, במהלך ויכוח סוער בין נציגי השלטון הגרמני, הקתולי, ובין אצילים בוהמיים ופרוטסטנטים, נזרקו מבעד לחלון שני הנציגים הגרמנים, היישר לתעלה שאליה היו מרוקנים האצילים את הפרשותיה. השניים ניצלו, אך האירוע הצית את מלחמת שלושים השנים. במהלך ההיסטוריה נזרקו מבעד לחלון הזה נציגי שלטון נוספים. המנהג הפראגי השתרש עד כדי כך, שהפך למטבע לשון. המילה Defenestration, שפירושה "להוריד מהשלטון" או "זריקת חפץ או אדם מבעד לחלון", מקורה במלה הלטינית Fenestra (חלון). </p>
<h2>מה מחירה האמיתי של אבן החכמים?</h2>
<p>במאה ה-16 הגיע לעיר אחד המלכים הססגוניים ביותר שידעה אי פעם אירופה, המלך רודולף השני לבית הבסבורג, ששלט בעיר בשנים 1583-1612. הוא קבע את מקום מושבו בפראג, והפך אותה לאחד המוקדים החשובים ביותר של אירופה. כאספן כפייתי, מילא רודולף שבעה מאולמות הארמון בפריטים שונים ומוזרים. הוא התעניין באמנות, מדעים, דתות ואלכימיה, וארמונו משך אליו טיפוסים מוזרים שאחד מהם היה המהר"ל מפראג.</p>
<p>המלך היה משוכנע כי מציאת אבן החכמים, שבאמצעותה אפשר להפוך מתכת פשוטה לכסף או לזהב, היא רק עניין של זמן, ועשרות אלכימאים פותו אל חצר המלוכה בסכומי כסף גדולים. כאשר חשד המלך שהאבן נמצאה והאלכימאים מסתירים ממנו את הסוד, הזמינם לצאת לנוח באחד מגני הארמון, שם הכניסם לכלוב גדול ותלה אותו באוויר, עד שמתו ברעב. יש אומרים ש"בסמטת הזהב", שקיבלה את שמה מצורפים שחיו במקום כמאה שנה מאוחר יותר, כלא המלך את כל האלכימאים ששירתוהו.</p>
<p>במאה ה-19 היה המקום ידוע כשכונת גנבים וכייסים, אך בתחילת המאה ה-20 נמשכו לכאן סופרים ואמנים. אחד מהם היה הסופר היהודי פרנץ קפקא, שחי בבית מספר 22. מסמטת הזהב יורדות מדרגות לכיוון הנהר. עשרות רוכלים צובעים את המדרגות בעבודות עץ, משחקי ילדים ובובות של מכשפות. מקצה המדרגות קצרה הדרך אל הגשר המפורסם ביותר בפראג, גשר קארל.</p>
<p></p>
<div class= stock.xchng" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/594/1594/praguebig.jpg?1155749488" />

"אני רואה עיר גדולה, ששמעה יגיע אפילו לכוכבים".
stock.xchng

מה מסתירה לשונו של הכומר המוודה?

ב-1357 הורה קארל הרביעי לבנות גשר "יציב ביותר, שכמותו לא ראתה העיר". הבנייה ארכה כחמישים שנה, והסתיימה רק בימי בנו, וצלב הרביעי. היה זה גשר האבן הראשון שהוקם מעל לנהר. כ-300 שנה מאוחר יותר הוא עוטר ב-30 הפסלים הברוקיים שניצבים עליו עד היום.

אחד הפסלים מתאר את יאן נפומוק, הכומר המוודה של המלך וצלב הרביעי בתחילת המאה ה-14. יום אחד הזמין המלך את המלכה לחדרם, אולם משרתיו דיווחו לו כי היא שוהה בתא הווידוי של הכומר זה זמן רב. המלך החשדן יצא לכנסייה, ותבע לדווח לו על מה נסב הווידוי. הכומר ניסה להסביר כי הווידוי הוא אישי, אך המלך סירב להאמין. "האל יקבע אם אשם אתה או זכאי", הכריז בזעף.

עוד באותו הערב הורה המלך לכבול את הכומר בשלשלאות ולהשליכו אל הוולטבה לעיני אלפים. עם הינתן הסימן הושלך איש הדת אל המים, צף כמה שניות ושקע במצולות, אולם אז הופיעו במקום שבו שקע חמישה כוכבים בוהקים, שהאירו את העיר כולה. "הוא זכאי", עברה הלחישה בקהל, והמלך הנבוך חזר לארמונו. חודש לאחר מכן צפה גופתו של יאן, והועברה אל כנסיית ויטוס הקדוש, שבתחומי הארמון.

335 שנים לאחר מותו, נפתח קברו של יאן נפומוק שבקתדרלה. מבעד לגולגולת המבהיקה השתרבבה לשונו. הכנסייה הקתולית הכריזה עליו כעל קדוש, יומו נחוג ב-16 במאי, והוא נחשב לפטרון המגן של צ'כיה.

 

מתוך: מגזין מסע עולמי

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה