על נשים ומספרים

מקבץ סטטיסטיקות לקראת יציאת דו"ח שדולת הנשים בישראל

88 שיתופים | 132 צפיות

איך שלא מסתכלים על זה, השנה האחרונה הייתה קשה למדי בכל החזיתות: המצב הבטחוני, המדיני והכלכלי הלך והחריף, עסקים קרסו חדשות לבקרים ומספר מקומות העבודה במשק הלך והצטמצם. כיצד משפיעים תהליכי הנסיגה הללו עלינו כנשים, והאם, למרות המצב הכללי העגום, אפשר למצוא בו גם כמה נקודות אור?

דו"ח שדולת הנשים שיוצא בימים אלו מסכם, במספרים, את מצבן של הנשים בישראל בתחומים שהוזכרו ובעוד כמה נוספים. בעקבותיו אספנו ממקורות שונים מגוון נתונים מעניינים, לרוב בעייתיים, אך מעודדים לפרקים, שביחד מצטרפים לתמונת פאזל מורכבת.

יותר שכנות

הסטטיסטיקה מלמדת שמספר הנשים בישראל גבוה ב-85 אלף ממספר הגברים, והיתרון המספרי אך הולך וגדל עם השנים: בשנה האחרונה גדל מספר הנשים בארץ ב-81 אלף, בעוד מספר הגברים גדל ב-75 אלף בלבד.

בשנה שעברה נמדד מספר הנשים הגדול ביותר בעיר רמת גן, ואילו השנה העיר ה"נשית" ביותר בארץ היא גבעתיים. אך אם לא תבחרו לגור בקריית מלאכי, מעלות תרשיחא, אילת, קריית שמונה או בית שאן, היישובים היחידים שבהם מספר הגברים גבוה יותר ממספר הנשים, בכל מקום אחר שבו תבחרו לגור יהיו לכן יותר שכנות משכנים.

אמא יש רק אחת

14 אחוז מכלל אוכלוסיית האמהות החד הוריות בישראל הן רווקות. רובן משכילות ומשתייכות לכוח העבודה. 64 אחוז מהאמהות הרווקות הן ילידות ישראל, והשאר, ברובן, עלו מברית המועצות לשעבר. לרוב האמהות החד הוריות יש ילד אחד, ובסך הכל מגיע מספר ילדיהן לכ-13 אלף.

במספר האמהות החד הוריות הרווקות חל בשנה האחרונה גידול, שיעור הנשים הגרושות בקרב האמהות החד הוריות נותר יציב (כ-58 אחוז), מספרן של האלמנות ירד מ-21 ל-14 אחוז, ומספר הנשים הנשואות אשר חיות בנפרד מבני זוגן עלה מ-11 ל-14 אחוז.

כן המפקדת

בשנתיים האחרונות שולבו כ-2,325 נשים במקצועות צבאיים שהיו סגורים בפניהן עד אז, כמו מקצועות המערך הטכני ותפקידי לחימה כמו מש"קית תחזוקה, טבחית, נהגת משא ומכונאית רכב ורכב קרבי משוריין.

כשנתיים לאחר שהוחל בשיבוץ נשים במערך הלחימה, הן עדיין מהוות אחוז אחד בלבד מכלל הנשים בשירות חובה. בקטגוריה זו נכללות טייסות, נווטות, לוחמות במערך הנ"מ, לוחמות משגר "מנתץ", משנה טכני בחיל התותחנים ולוחמות מג"ב. על פי נתוני אכ"א, בשלוש השנים האחרונות ניכרת ירידה בשיעור הנשים במערך המנהלה, והן מהוות פחות משליש מכלל החיילות בשירות חובה. למרות זאת, אחת מכל חמש נשים בשירות חובה עדיין מוגדרת כפקידה.

כמו כן, עדיין לא התקבלה בצה"ל החלטה על שוויון בתהליך המיון של נשים וגברים, ולא נפתח קורס קצינים וקצינות משותף, כפי שתוכנן. בנוסף, קצינת ח"ן ראשית, המכונה גם "יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים", עדיין אינה משתתפת בישיבות פורום המטכ"ל.

באנו למילואים

בשנת 2001 הורחב משמעותית שיבוץ הנשים במערך המילואים, כך שבינואר 2002 גדלה מצבת הנשים ששובצו למילואים ביותר ממחצית לעומת שנת 2001. למרות זאת, רובן המכריע של הנשים שהוסמכו למקצועות הצבאיים החדשים אינן מוסמכות בסיום הטירונות אפילו לרמת הרובאות הנמוכה ביותר בצה"ל (01), עובדה המונעת מהן לבצע תפקידי אבטחה ומגבילה את האפשרות לשבצן במערך המילואים.

המחלה הנשית

סרטן השד, המחלה הממארת השכיחה ביותר בקרב נשים בישראל ובעולם המערבי בכלל, מהווה כשליש מכלל התחלואה בסרטן אצל נשים. מדי שנה מאובחנות כ-3,080 נשים כחולות בסרטן השד.

סיכויי ההחלמה מסרטן השד קרובים ל-100 אחוז אם המחלה מאובחנת בחמש השנים הראשונות והגידול נמצא בשלב התחלתי. יחד עם זאת, מספר הנשים שמצאו את מותן כתוצאה מסרטן השד גבוה פי 1.4 ממקרי המוות בתאונות דרכים.

יותר ממחצית הנשים שעברו כריתת שד חלקית או מלאה, בוחרות לעבור ניתוח לשחזור השד.

המצליחניות

שתי נשים ישראליות, גליה מאור ועפרה שטראוס-להט, מככבות ברשימת 50 הנשים החזקות ביותר בעולם העסקים שמפרסם ה"פורצ'ן מגזין". מאור, מנכ"לית בנק לאומי, עלתה למקום ה-34, לאחר שבשנה שעברה דורגה במקום ה-41. שטראוס, יו"ר קבוצת שטראוס-עלית, היא פנים חדשות ברשימה ומדורגת במקום ה-46.



אילוסטרציה: stock.xchng" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/140/1140/i.jpg?1157890094" />

"14 אחוז מכלל אוכלוסיית האמהות החד הוריות בישראל הן רווקות."
אילוסטרציה: stock.xchng

ילד, של מי אתה?

ב-96 אחוז ממקרי הגירושים בישראל עוברים הילדים לחזקת האם. מספר תנועות שקמו בשנים האחרונות מנסות להוכיח את חשיבות הקשר האבהי ולהנהיג מודל של משמורת משותפת.

מוערכות פחות

ב-20 השנים האחרונות, רק עשרה אחוזים מכלל זוכי פרס ישראל בכל הקטגוריות היו נשים.

בעלי, שיחיה

ממחקר שנערך בקנדה עולה כי גברים מגיל 35 ומעלה, שהיו נשואים לנשים בעלות השכלה גבוהה לקו בהתקפי לב ב-50 אחוז פחות מגברים אחרים. אותם גברים גם עישנו פחות, אכלו אוכל בריא יותר וסבלו פחות מלחץ דם גבוה ומעודף משקל.

מרוויחות פחות

משכורתם הממוצעת של גברים שכירים בישראל גבוהה פי 1.6 ממשכורתן הממוצעת של נשים שכירות. חישוב פערי השכר מבוסס על נתוני השכר הממוצע במשק של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 1999, אז הייתה משכורתם הממוצעת של גברים שכירים 6,463 ש"ח בחודש, בעוד משכורתן הממוצעת של נשים עמדה על3,921 ש"ח בלבד.

הפער בין המשכורות בולט במיוחד בערי מרכז הארץ: משכורתו הממוצעת של גבר בתל אביב עומדת על 8,950 ש"ח, בעוד שמשכורתה הממוצעת של אישה בעיר הגדולה עומדת על 5,842 ש"ח בלבד. בירושלים המשכורת הממוצעת של הגברים מגיעה ל-7,296 ש"ח, בעוד שמשכורתן של הנשים מגיעה רק ל-5,307 ש"ח.

הבטיחו הכנסתכן

כשני שליש ממקבלי קצבת הבטחת הכנסה בישראל בשנה שעברה היו נשים רווקות, נשואות ואמהות חד הוריות, שביחד מהוות כ-90 אלף משקי בית. אמהות חד הוריות מהוות כשליש ממשקי הבית המקבלים קצבת הבטחת הכנסה, כמחציתן אמהות לילדים מתחת לגיל שבע.

מובטלת!

הפגיעה המתוכננת בדמי האבטלה בתקציב המדינה החדש תרע לנשים יותר מאשר לגברים, כיוון שחלקן במקבלי דמי האבטלה גבוה יותר – בשנה שעברה קיבלו דמי אבטלה 54 אלף נשים ו-53 אלף גברים. זאת בשעה שהנשים היוו רק 46 אחוז מכוח העבודה האזרחי.

למרות שרוב המובטלים, גברים ונשים, הם בעלי השכלה של 12 שנים או פחות, בשנה שעברה, 35.7 אחוז מהנשים המובטלות היו בעלות 13 שנות לימוד לפחות, לעומת 28.8 אחוז מהגברים המובטלים.

אישה עובדת

תרומת נשים למשק הכלכלי כמעט שאינה באה לידי ביטוי בתקציב המדינה. הסיבה לכך היא שחלק גדול מהעבודה שנשים מבצעות אינה כלולה בחשבונות הלאומיים, אשר אינם כוללים את העבודה המתבצעת בשלושה מוקדים שבהם יש לנשים נוכחות בולטת: השוק הבלתי פורמלי (עבודות ועסקים שאינם רשומים), התנדבות (למשל, במסגרת ארגוני נשים) וטיפול בבית ובבני המשפחה. מוקד אחרון זה, "מגזר משק הבית", שחשיבותו למשק הכלכלי אינה נופלת מזו של המגזרים הכלולים בחשבונות הלאומיים (המגזר הפרטי והמגזר הציבורי), אינו קיים כלל בשיטת החישוב העומדת בבסיס תקציב המדינה.

סדר היום הניאוליברלי של הממשלה משפיע באופן שלילי על מעמד האישה בשוק העבודה: הקטנת ההוצאה הממשלתית פירושה הקטנת ההוצאה על שירותים חברתיים, שנשים מהוות את רוב המועסקים בהם. קיצוץ בתקציבים החברתיים מיתרגם בדרך כלל ישירות לקיצוץ במשרות הנשים ובשכרן.

גם ההפרטה משפיעה על נשים בכמה אופנים: הפרטת שירותים ציבוריים, כמו למשל שירותי הסעדה במשרדים הממשלתיים, מביאה לפיטורי נשים, להורדת שכר ולהרעת תנאי העבודה של נשים, המהוות שני שליש מהמועסקים בשירותים הציבוריים.

הטרדות מיניות בעבודה

דו"ח מיוחד שהגישה הממונה על קידום ושילוב נשים בנציבות שירות המדינה בחודש יולי השנה מעלה כי אם בשנת 1997 התלוננו 20 עובדות מדינה על הטרדה מינית, הרי שב-1998 עלה מספר התלונות ל-30, ב-1999 הוא זינק ל-61, ובשנה שאחרי המריא מספר התלונות ל-75. בסקר שהוזמן על ידי הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה בחודש פברואר השנה, עולה כי כ-100 אלף נשים בישראל, המהוות תשעה אחוזים מכלל הנשים העובדות, הוטרדו מינית בשנה האחרונה.

ובבית הספר

גם תלמידות אינן מוגנות מפני הטרדות: 13 אחוז מהבנות (לעומת חמישה אחוזים מהבנים) בחטיבות הביניים והתיכונים הוטרדו מינית על ידי מבוגר מצוות בית הספר. מחקר, שנערך בקרב 4,600 תלמידים בבתי ספר שונים ברחבי הארץ, גילה כי נושא האלימות המינית כמעט ולא נדון בשיעורי החינוך בבתי הספר, ורק שלושה אחוזים מהמורים מודעים בכלל לקיומה של התופעה. רוב המורים שנשאלו לא ידעו שקיים חוזר של מנכ"ל משרד החינוך שמנחה כיצד לטפל באלימות מינית.

וגם בתחבורה הציבורית

‎כמחצית מהנשים שהשתתפו בסקר שיזמה מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה סבורות שקיימת תופעה של הטרדות מיניות ומעשים מגונים בתחבורה הציבורית. שיעור בעלות עמדה זו גבוה יותר בקרב נשים צעירות. 82 אחוז מהנשים ציינו את האוטובוס כאחד המקומות בהם "זוכים" להטרדות ולמעשים מגונים, וציינו כי הטרדות מיניות קיימות, ובאחוזים לא מבוטלים, גם במוניות שירות, במוניות ספישל וברכבת. ‎רוב המוטרדות דיווחו על הטרדה שכללה מגע פיזי כמו היצמדות או התחככות של נוסע בנוסעת, אך רבות ציינו גם הערות בוטות, מבטים והצעות מגונות.

קידום בקיבוץ

בחלק גדול מהקיבוצים הנשים אינן מגיעות לתפקידים בכירים כמו מרכזות משק, מנהלות מפעלים וחברות בוועדות שונות. שיעור הנשים בתנועה הקיבוצית עומד היום על 51 אחוז, בדומה לחלקן באוכלוסייה כולה, ואילו שיעור הנשים הממלאות תפקידים בתחום הכלכלי בקיבוצים – גזבריות ומרכזות משק – אינו עולה על 18 אחוז.

הרמון

שיא במספר הנשים לאדם במיטב שנותיו: גואל רצון מתגורר ברחוב בלפור בתל אביב בחברת 28 נשים ועשרות ילדים. במילים אחרות, בשנת 2002, בלב תל אביב, מתקיים לו הרמון של איש אחד, הטוען לכוחות מאגיים והיפנוטיים, שבזכותם, לדבריו, מחליטות הנשים לחיות עימו.



stock.xchng" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/141/1141/i1.jpg?1157890141" />

"האוטובוס הוא אחד המקומות בהם "זוכים" להטרדות ולמעשים מגונים."
stock.xchng

סרבניות

בעשור האחרון גדל בעשרה אחוזים שיעורן של הנשים שאינן מתגייסות לצה"ל מטעמי דת ומצפון, והוא עומד היום על 30 אחוז מכלל המתגייסות.

חברה פרופסור

אחוז הנשים הלומדות במוסדות אקדמיים בישראל עולה בהתמדה, והן מהוות רוב לעומת הגברים בכל הרמות. מתלמידי התואר הראשון בכל התחומים, מהוות הנשים 56 אחוז. מתוך כלל תלמידי התואר השני 58 אחוז הם נשים, ובין המועמדים לתואר שלישי הנשים מהוות 52 אחוז.

על פי דו"ח שדולת הנשים בישראל, בשנים האחרונות חל גידול בייצוגן של נשים בסגל האקדמי במוסדות האוניברסיטאיים, אלא שהגידול הרב ביותר חל בקרב בעלות דרגת המרצה (המרצות מהוות כיום כ-43.6 מכלל בעלי התפקיד), שהיא הדרגה הנמוכה ביותר. בדרגת פרופסור מן המניין, הדרגה הגבוהה ביותר, הגידול היה הנמוך ביותר, ושיעור הנשים הנושאות בתפקיד עומד כיום על 10.2 אחוז.

חברת מועצה

רשות העיר תל אביב זכתה לצל"ש מטעם התנועה לגבריות חדשה על תקדים שקבעה בתחום הניהול בעיר: בחמש השנים האחרונות גדל שיעור הנשים בקרב יותר מ-300 הדירקטורים המכהנים ב-32 התאגידים העירוניים – ובהם מוסדות כמו היכל התרבות, מוזיאון תל אביב ונתיבי איילון – והוא עומד כיום על 20 אחוז בממוצע. באוקטובר קיבלה מועצת העיר תל אביב-יפו החלטה תקדימית הקובעת כי שיעור הנשים בתפקיד דירקטור ויו"ר דירקטוריון בתאגידים עירוניים יהיה 30 אחוז לפחות בכל סוגי המינויים.

פחות סקס למבוגרות

בסקר על הרגלי המין של הישראלי הממוצע, שנערך על ידי מנהל היחידה לנוירואורולוגיה בבית החולים רמב"ם בחיפה, נמצא כי במהלך השנה האחרונה 94 אחוז מהגברים בגילאים 59-40 קיימו יחסי מין, לעומת 89 אחוז מהנשים. מסקר שנערך בקרב נשים וגברים בגילאי 80-60, עולה כי 85 אחוז מהגברים קיימו יחסי מין במהלך השנה האחרונה לעומת 47 אחוזים מהנשים.

יותר סקס לאקדמאיות

עוד עולה מהסקר כי תדירות קיום יחסי המין עולה ככל שרמת ההשכלה וההכנסה עולה. כך למשל נמצא כי בעלי ובעלות תואר ראשון מקיימים יחסי מין בתדירות הגבוהה ביותר, בעלי השכלה של בית ספר יסודי דיווחו על 68.9 פעמים בשנה, בעלי השכלה תיכונית דיווחו על 72.6 פעמים בשנה, בעלי השכלה אקדמית על 106.3 פעמים בשנה ובעלי תואר שני – על 100.9 פעמים בשנה. בעלי הכנסה גבוהה מהממוצע דיווחו על 100.5 פעמים בשנה האחרונה, בעוד שבעלי הכנסה ממוצעת דיווחו על 78.8 פעמים.

ללדת בבית

מדי שנה יולדות כ-300 נשים בביתן, ולמרות שהמגמה הולכת ומתרחבת בעקביות, מסרב הביטוח הלאומי לשלם מענק לידה לנשים שבחרו ללדת בבית בו הן גרות. חוק הביטוח הלאומי קובע שמענק הלידה ישולם רק לאישה שילדה בבית החולים או שאושפזה בו מייד לאחר הלידה. נסיונות לשנות את החוק נדחו פעם אחר פעם, בטענה שהמענק נועד לעודד נשים ללדת בבתי חולים ובכך להבטיח להן וליילוד את הטיפול הטוב ביותר. לטענת המוסד לביטוח לאומי, שיעור התמותה הנמוך של תינוקות בעת לידה נובע, בין היתר, מכך שחלקן המכריע של הנשים יולדות בבתי חולים.

הבלתי מיוצגות

הספורט התחרותי הישראלי ידוע כתחום הנתון בשליטה גברית. גם החשיפה התקשורתית לה זוכים הגברים עולה לאין שיעור על זו שזוכות לה הנשים בקבוצות הספורט התחרותי. כל קבוצה בליגת העל לגברים מקבלת מאיגוד הכדורסל תקציב שעולה על 500 אלף ש"ח לשנה, בעוד שקבוצה בליגת הנשים בכדורסל מקבלת 80 אלף ש"ח לשנה בלבד.

אלימות

מאז ראשית השנה נרצחו 11 נשים בידי בני זוגן. ממרכזי הסיוע לנשים מוכות נטען כי רק 18 אלף נשים מתלוננות במשטרה על אלימות במשפחה, למרות שאומדני המשטרה מצביעים על כך שכעשרה אחוזים מהנשים בישראל סובלות מאלימות מצד בני זוגן.

 

ד"ר מירה חניק היא יועצת ארגונית המתמחה בקידום נשים