הורים גאים

זוגות חד מיניים עוברים תהליך מייגע בדרך להגשמת ההורות. 3 זוגות מספרים על התהליך, החוויות והתגובות מסביב

88 שיתופים | 132 צפיות

החלום להיות הורים לא פוסח גם על חברי הקהילה הגאה – הומוסקסואלים ולסביות שבחרו לחלוק את חייהם עם בני מינם, ובשנים האחרונות יותר ויותר זוגות חד מיניים הופכים להורים.

בעבר, זוגות של גברים יכלו להיות הורים בעיקר באמצעות אימוץ מחו"ל. בשנים האחרונות יותר ויותר מדינות חסמו את האופציה הזו בפני גברים, וכיום הדרך המקובלת היא בעזרת פונדקאות. במדינת ישראל החוק עדיין לא מתיר לזוגות הומוסקסואלים להסתייע בפונדקאית, והאפשרויות הפתוחות בפניהם היא להיעזר בפונדקאיות מארצות הברית – אופציה יקרה מאד, ולאחרונה גם מהודו – אופציה זולה יותר.

בשני המקרים מדובר בהליך ארוך ומסובך, שכולל טיסות לצד השני של העולם וליווי של ההריון מרחוק. אבל לדברי גיא טצה, אב טרי, "הסיפוק והאהבה הגדולה שהילדה הקטנה מעוררת שווים את התהליך המורכב והמתסכל. השנתיים שעברנו עד להולדת הילדה שלנו היו מסע מרתק ומרגש. למדנו הרבה על עצמנו, וזה הכין אותנו להיות הורים".

זה נראה כמו פנטזיה רחוקה

טצה, איש יחסי ציבור, ובן זוגו לוצ'י לאור, חיים יחד כבר 15 שנים. לפני מספר חודשים הם הפכו הורים לאלה. "מזמן החלטנו שאנחנו רוצים ילד", הוא אומר. "התלבטנו בין האופציות. פסלנו את האפשרות של הורות משותפת עם אישה כי אנחנו רואים בעצמנו תא משפחתי שלם ולא מצאנו לנכון לערב מישהי נוספת. לשני בני זוג זה מורכב מספיק לקבל החלטות לגבי הילד. גם אימוץ לא רצינו, כי העדפנו ללוות את ההריון ואת הילד מרגע שייוולד. פונדקאות נראתה לנו בזמנו כמו פנטזיה רחוקה".

"לפני כמה שנים חברה הפגישה אותנו עם אחד הזוגות הראשונים שחזר ארצה עם ילד מפונדקאות. בפגישה שאלנו את כל השאלות וכשיצאנו, לא היינו צריכים להתדיין בינינו. היה ברור שזה מה ששנינו רוצים לעשות, ושזו הדרך הנכונה להביא ילד לעולם".

לאחר שקיבלו את ההחלטה, החלו גיא ולוצ'י לבדוק את האפשרויות. קודם כל הם נערכו כלכלית להוצאה הגדולה ולאחר מכן החלו לחפש באינטרנט סוכנויות אמריקאיות המקשרות בין ההורים לפונדקאית. הטיסה הראשונה היתה ללוס אנג'לס, כדי לבחון מקרוב מספר סוכנויות. הבחירה נפלה על סוכנות בעלת ניסיון, שבה עובדים אך ורק הומואים ולסביות.

לסוכנות יש מאגר נפרד של נשים המעוניינות לתרום ביציות, ומאגר נוסף עבור נשים המוכנות להיות פונדקאיות. הסוכנות גם אחראית לסנן עבור בני הזוג את האפשרויות המתאימות להם ביותר מבין כל הנשים הרשומות אצלה.

"השלבים הראשונים בתהליך כללו בעיקר ניירת ואדמיניסטרציה", משחזר גיא. "לחלל האוויר עלו המון שאלות ותהיות, החל מההחלטה האם לבצע מי שפיר ועד המראה הרצוי של התורמת".

 כיום הדרך המקובלת היא בעזרת פונדקאות [אילוסטרציה: Gettyimages/Imagebank]

כיום הדרך המקובלת היא בעזרת פונדקאות [אילוסטרציה: Gettyimages/Imagebank]

דרושה תורמת עם חוש הומור

הורות אחרת ברשת
* ארגון משפחה חדשה»
* פורום להורות הומו-לסבית»
* אתר ילדים של פורום הורות הומו- לסבית»
* המרכז להורות אחרת»

אחר כך הגיע שלב הבחירה של תורמת הביציות. "קיבלנו תמונות של נשים מגיל ילדות ועד היום, את כל ההיסטוריה הרפואית שלהן ושל משפחתן, את ציוני הבגרות ומבחני האיי.קיו", מספר גיא. "בסופו של דבר חיפשנו גנטיקה ומחלות, אבל לא פחות מזה היה לנו חשוב שהתורמת תרגיש מאושרת ושלמה, שזו תהיה מישהי שנרצה להיות חברים שלה. בחרנו באישה שענתה לשאלון הזהה בהומור. אותי זה שבה מיד. טסנו לארצות הברית לפגוש אותה כדי לקבל תמונה תלת ממדית של דמות ולא רק רשימת תכונות. לשמחתנו, גם יש לה מראה מאד ישראלי".

לגבי הפונדקאית, תהליך הבחירה יותר מצומצם, אבל לדברי גיא, "הסוכנות עשתה הליך מיון מדהים. ההתאמה לבחירה שלהם היתה מבחינתנו מושלמת". הפונדקאית שנבחרה היא אם לילדים, תושבת העיירה סיילם באורגון. "היתה לנו תחושה שהיא עושה את המעשה לא בשביל התגמול הכספי, אלא כי היא באמת מאמינה שניתנה לה מתנה גדולה – היכולת להביא ילדים לעולם בקלות, ושהיא עושה משהו עם משמעות עבור זוג שלא מסוגל להביא ילדים לעולם".

קשר צמוד עם הפונדקאית

לאחר שההסכמים עם תורמת הביציות ועם הפונדקאית נחתמו, החל השלב הרפואי לתיאום המחזור בין שתי הנשים. את הזרע נתן אחד משני בני הזוג. בפברואר 2008 היו כולם מוכנים ליצירת העובר ובני הזוג טסו לארצות הברית בפעם השלישית, כדי ללוות את הפונדקאית בשלב החזרת העובר לרחמה.

"ראינו את אלה דרך המיקרוסקופ כשהיא היתה עובר בן כמה תאים בלבד", נזכר גיא. "זה נורא מרגש. ארבעה ימים אחרי שחזרנו הביתה, קיבלנו הודעה מהפונדקאית לרוץ למחשב. כשפתחנו את המייל ראינו בדיקת הריון חיובית".

למרות המרחק הגיאוגרפי, בני הזוג עקבו מקרוב אחר ההריון. הם שמרו על קשר צמוד עם הפונדקאית דרך המחשב, הטלפון ובמיילים, כשמעבר לשיחות על ההריון התפתח ביניהם גם קשר אישי עמוק. במאי הם נפגשו שוב כדי ללוות את סקירת המערכות המורחבת. אז הם גם גילו שעומדת להיוולד להם בת.

היתה לכם העדפה למין מסוים?
"לא, אבל נראה לנו טבעי שיהיה לנו בן ואפילו חשבנו על שם – יונתן. למרות שהופתענו, מהר מאוד התחלנו להתאהב ברעיון שזו בת. אחרי הבדיקה, הפונדקאית קנתה בגדים ראשונים עבורה. בהמשך פגשנו את המשפחה שלה ונסענו יחד לטיול של יומיים. היא גם יזמה פגישה עם הרופאה ועם בית החולים כדי שיכירו אותנו ואת הסיפור שלנו לקראת הלידה".

 פתחנו את המייל וראינו בדיקת הריון חיובית [אילוסטרציה: Gettyimages/Imagebank]

פתחנו את המייל וראינו בדיקת הריון חיובית [אילוסטרציה: Gettyimages/Imagebank]

חוויית לידה מהממת ומרגשת

במשך כל התהליך טסו בני הזוג חמש פעמים לארצות הברית. הטיסה האחרונה היתה לפני הלידה.

כשגיא משחזר את הלידה, אי אפשר שלא להתרגש יחד איתו. "היינו בחדר במהלך כל הלידה והסרטנו אותה. זו היתה לידה רגילה בלי אפידורל, ואלה נולדה במשקל 4.200 קילו. כמו שסיכמנו מראש, הניחו את אלה על הפונדקאית ובאקט סמלי היא מסרה אותה לידינו. כל החוויה היתה מרגשת ומהממת. קיבלנו אותה והתאהבנו מיד. אחרי שעה העלו את כולנו למחלקת יולדות. בית החולים סידר חדר עבור הפונדקאית וחדר שני לנו ולאלה. היינו שם במשך יומיים. האחיות נכנסו והסבירו לנו איך מחתלים ואיך מלבישים ואיך מאכילים".

הרבה הורים נלחצים מטיפול בתינוק ראשון. איך התמודדתם?
"העובדה שאנחנו יחסית מבוגרים כנראה השפיעה, כי לא נלחצנו. גם המשקל הגבוה יחסית שלה כנראה סייע לנו".

לאחר שאלה שוחררה מבית החולים, פצחו בני הזוג בתהליך של הוצאת דרכון אמריקאי וישראלי עבורה. אחרי שרופאת ילדים בדקה את התינוקת ואישרה שהיא בריאה וכשירה לטיסה, חזרה המשפחה הטרייה ארצה. בשדה התעופה המתינו להם כל בני המשפחה המורחבת: סבים, סבתות ודודים.

איך מסתדרים עם תינוקת חדשה בבית?
"לוצי' יצא לחופשת לידה ויש לנו גם מטפלת ועזרה מסבתות ומחברות עם ילדים. זה לא נורא מסובך. אלה היא ילדה מאוד נוחה. לוצ'י קרא המון חומר על גידול תינוקות, ואני קיבלתי תקצירים. ברור שיש שינוי בחיים כי אנחנו זוג שחי בתל אביב ורגיל לצאת מתי שרוצים, ופתאום יש גברת שזקוקה לתשומת לב סביב השעון. אבל אנחנו לא הורים לחוצים, וכבר היינו איתה בבתי קפה ומסעדות, ואנחנו ממשיכים לבקר חברים".

 נראה לנו טבעי שיהיה לנו בן [אילוסטרציה: Gettyimages/Imagebank]

נראה לנו טבעי שיהיה לנו בן [אילוסטרציה: Gettyimages/Imagebank]

כיצד הסביבה מגיבה לתא המשפחתי שלכם?
"קיבלנו המון תמיכה מחברים ומקולגות שליוו אותנו בכל התהליך והתרגשו איתנו. לא נתקלתי בתגובות אחרות. אפילו בארצות הברית, באזור השמרני שבו אלה נולדה, התגובות היו מאוד מפרגנות. בארץ התגובות היו סקרניות ובגינה כולם מאד התלהבו איתנו. אם למישהו יש מחשבות אחרות, לא אמרו לנו בפרצוף".

כשאלה תגדל מה תספרו לה על נסיבות הולדתה?
"נספר לה את כל האמת בהתאם ליכולת שלה להבין. המורכבות תשתנה במהלך השנים. היא צריכה לדעת הכל, להבין כמה אהבנו ורצינו אותה ולהכיר את האישה הטובה שעזרה להביא אותה לעולם ואת האזור שבו היא נולדה. המטרה שלנו היא לא להסתיר, שלא תרגיש שאנחנו מתביישים או שמשהו לא בסדר. נסביר לה הכל באופן שהיא תוכל להבין ולהיות גאה ומאושרת על המשפחה המיוחדת שהיא חלק ממנה".

בחלק השני של הכתבה: על הקשיים שעוברים בני הזוג בתהליך האימוץ, ודרכים נוספות מלבד פונדקאות שבעזרתן יכולים זוגות חד מיניים להפוך להורים»