שקמי את עצמך

איך בוחרים פסיכולוג? שלב אחר שלב

15 באוגוסט 2006

88 שיתופים | 132 צפיות

שפע הטיפולים מאפשר לנו לבחור את הסוג המתאים ביותר, אבל הוא גם יכול לבלבל. קשה להבחין בשרלטנים, ולא תמיד ברור איך להתאים את סוג הטיפול והמטפל לבעיה שאותה אנו רוצים לפתור.

שלב א': בדיקות מוקדמות

"בחירת פסיכולוג כמוה כבחירת כל מוצר אחר", אומר פרופ' חיים עומר, פסיכולוג קליני מאוניברסיטת תל אביב. "כשבוחרים פסיכולוג קצת קשה לקבל את המפרט הטכני שלו, לכן יש להסתמך על המלצות ולבדוק אם שיטת הטיפול שלו מתאימה לבעיה שרוצים לפתור". אם רוצים, אפשר לברר (באינטרנט או בטלפון למשרד הבריאות) אם המטפל רשום כפסיכולוג מוסמך.

שיטות הטיפול הפסיכולוגיות המסורתיות מתמצות בשלוש גישות עיקריות: טיפול פסיכו-דינמי, המתמקד ברגש וברבדיה הלא-מודעים של הנפש, טיפול ביהביוריסטי, המתמקד בשינוי ההתנהגות, וטיפול קוגניטיבי, המתמקד בשינוי מערך התפיסות. יש מטפלים שמשלבים את שתי הגישות האחרונות, ויש גם טיפולים משפחתיים- מערכתיים, הנוטים לראות את הבעיות בקונטקסט של המערכת שבה אנו פועלים, וטיפולים מן הזרם ההומניסטי, שמתמקדים בפוטנציאל האישי ופחות בתסמונת עצמה.

מצא לך פסיכולוג

קישורים

הסתדרות הפסיכולוגים בישראל

איגוד ישראלי לפסיכותרפיה

רשימת הפסיכולוגים המוכרים על ידי משרד הבריאות

האם אפשר להתאים את שיטת הטיפול לבעיה?
"יש הפרעות מסוימות שהתגלה כי מתאים להן סוג מסוים של טיפול. למשל, במקרי פוביות יש עדיפות לטיפולים התנהגותיים-קוגניטיביים, וכנ"ל לגבי כפייתיות ובעיות בתחום המיני. בשלושת המקרים האלה אפשר לשלב טיפול פסיכולוגי עם תרופות, שמצריכות מרשם של פסיכיאטר.

"יש מצבים, כמו דיכאון, התקפים פסיכוטיים או הפרעות קשב, שבהם ברור שכדי להשיג תוצאות טובות חייבים להיעזר בטיפול תרופתי. במצבים שבהם המטופל הוא ילד או נער בגיל ההתבגרות הסובל מבעיות התנהגות, כדאי להדריך את הסביבה הקרובה כדי להשיג תוצאות יעילות. אבל לרוב הבעיות שאנשים רוצים לפתור אין שיטת טיפול מסוימת שיעילותה הוכחה. אלה בעיות שאי אפשר להגדיר כפסיכולוגית, אלא יותר כדילמות: האם אני נשאר בארץ, האם אני מתגרש או מתחתן, עוזב את בן הזוג או לא וכו'".

יש מצבים, כמו דיכאון, התקפים פסיכוטיים או הפרעות קשב, שבהם ברור שכדי להשיג תוצאות טובות חייבים להיעזר בטיפול תרופתי<br />אילוסטרציה: ASAP photos" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/19/19019/380×225.jpg?1180454084" /> </p>
<div>יש מצבים, כמו דיכאון, התקפים פסיכוטיים או הפרעות קשב, שבהם ברור שכדי להשיג תוצאות טובות חייבים להיעזר בטיפול תרופתי<br />אילוסטרציה: ASAP photos</div>
</p></div>
<p>מיכל רונן, עובדת סוציאלית, טיפלה בעבר בילדים הסובלים מבעיות התנהגות ועובדת היום עם אנשים הסובלים מבעיות נפשיות. "הבחירה במטפל נעשית לפי מטרת הטיפול וההעדפות האישיות של המטופל", אומרת רונן. " אם הבעיה היא אלכוהוליזם, הטיפול הטוב ביותר יהיה התנהגותי. אם יש לך ראש פתוח תוכל לנסות טיפול במוזיקה או בתנועה. אם אתה טיפוס מילולי, עדיף שתלך לפסיכותרפיסט". </p>
<p>קריטריון נוסף הוא כלכלי. אם אין לך תקציב את יכולה לפנות לארגונים כמו 'מרכז יעוץ לאישה', מרכז פמיניסטי בעל כמה סניפים בארץ, שקובע את התשלום לפי רמת ההכנסה שלך. אפשר גם להגיש בקשה לטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי דרך קופות החולים, לעבור ועדה ולקבל הפניה לרופאי הקופה. אפשר גם להיעזר בשירותים העירוניים או של הרשויות המקומיות ולקבל טיפול מסובסד. </p>
<p><strong>האם כל אחד יכול לצאת נשכר מטיפול?</strong><br />רונן: "טיפול לא מתאים לכל אחד. המטופל צריך קודם כל לרצות בו. אם ילך לפני שיהיה מוכן, סביר שהטיפול לא יעזור. מצד שני, עדיף לא לחכות עד שהמצב בלתי נסבל".</p>
<p>יעל חן, מומחית לטיפול בתנועה בעלת תואר שני מלזלי קולג', אומרת שאי אפשר לשכנע אנשים ללכת לטיפול. "אתה לא יכול לומר למישהו שהוא צריך טיפול גם אם הוא עבר משבר נוראי", היא אומרת. "אם הוא יגיע לטיפול בלי הכוח והרצון לשינוי, כלום לא יקרה ". </p>
<h2>שלב ב': בליינד דייט עם הפסיכולוג</h2>
<p>גם אם קיבלת המלצות חמות על פסיכולוג שמתמחה בבעיות שאת רוצה לפתור, עדיין תצטרכי לוודא שהוא מתאים לך. הפגישה הראשונה עם פסיכולוג מזכירה בליינדייט. אם את מוצאת את עצמך יושבת מול מטפל מנומנם או כזה שמתרגז עלייך, לא כדאי לקבוע עוד פגישה. אם אין לך כימיה עם המטפל לא כדאי להישאר בטיפול. </p>
<p><strong>איך מזהים חוסר כימיה עם המטפל? </strong><br />מיכל רונן: "לא תמיד אפשר לדעת מהמפגש הראשון אם המטפל מתאים או לא, אבל שלב הבדיקה לא צריך להיות ארוך מדי. אם את מרגישה בנוח וזוכה להבנה ולהקשבה, זה סימן טוב".</p>
<p>פרופ' עומר: "כדאי לקבוע פגישה עם המטפל ולומר לו שאת רוצה להיפגש פעם-פעמיים כדי לבדוק אם הוא מתאים. אם הוא לא מוכן לבדיקה, אני מציע לא להתקרב. מחקרים מראים שהגורם שמנבא ביעילות הגדולה ביותר את הצלחת הטיפול או כישלונו הוא התחושה של המטופל אחרי פגישה אחת. אם המטפל הסכים, קובעים איתו פגישה, שאחריה את כבר אמורה לדעת אם הוא מתאים. אם אחרי פגישה ראשונה ושנייה ההרגשה שלך לגבי המטפל שלילית, סביר להניח שהטיפול לא יצליח, ולהיפך".</p>
<p><strong>האם אפשר לבחון את יעילות הטיפול בזמן אמיתי?</strong><br />רונן: "אם במהלך הטיפול את מרגישה שדברים לא מתקדמים ומשתנים, ייתכן שכדאי לשקול טיפול או מטפל אחר".</p>
<p><strong>אילו נזקים עלולים להיגרם כתוצאה מטיפול לא מוצלח?</strong><br />פרופ' עומר: "טיפול מזיק הוא טיפול שממנו המטופל יוצא עם תחושת אשמה בצרותיו, עם דיאגנוזה עצמית חמורה יותר מזו שאיתה הגיע לטיפול, אם הוא מרגיש שספג פגיעה מהמטפל, אם הוא יוצא מהטיפול בתחושת חוסר ערך, זלזול, האשמה. יש גם מקרים של ניצול מיני של מטופלים, ויש גם מטפלים שגובים שירותים או טובות הנאה".</p>
<p>יעל חן מצביעה על התופעה הפורחת ב-20-30 השנים האחרונות, של קבוצות פסבדו-טיפוליות שמנחיהן אינם מטפלים מקצועיים. "יש אנשים בעלי כריזמה שמנהלים קבוצות של מאות אנשים, ועלולים לגרום נזק קשה. בחלק מהקבוצות האלה יש חוקים נוקשים, ופעמים רבות חלק מהעניין זה לרדת על אנשים. זה מכניס את כולם לאופוריה למשך יומיים וחצי, אבל יש אנשים, בעיקר כאלה שבאו מעורערים, שיוצאים מזה עם נזק נוראי".</p>
<p></p>
<div class=

גם אם קיבלת המלצות חמות על פסיכולוג שמתמחה בבעיות שאת רוצה לפתור, עדיין אם אין לך כימיה עם המטפל לא כדאי להישאר בטיפול<br /> אילוסטרציה: stock.xchng" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/570/1570/____________-________.gif?1155731914" /> </p>
<div>גם אם קיבלת המלצות חמות על פסיכולוג שמתמחה בבעיות שאת רוצה לפתור, עדיין אם אין לך כימיה עם המטפל לא כדאי להישאר בטיפול<br /> אילוסטרציה: stock.xchng</div>
</p></div>
<p>רונן: "גם טיפול קונבנציונלי יכול להסב נזק, כשהצרכים של המטופל לא עומדים בראש מעייניו של המטפל. יש לי מטופל עם שבא למרפאה פסיכיאטרית והצמידו לו מטפלת חסרת ניסיון. היא אבחנה אותו בצורה מנותקת לגמרי מהמציאות. החלפנו אותה והמצב השתפר. הוא פשוט נפל על המטפלת הלא מתאימה".</p>
<h2>שלב ג': מה עושים כשהטיפול תקוע?</h2>
<p>לא אחת הטיפול נקלע למשבר, והמטופל מרגיש שהטיפול אינו עובד. ליאת, 28, התלבטה במשך שנים אם ללכת לטיפול כדי לטפל בדפוס התנהגות שחזר על עצמו שוב ושוב. היא הגיעה לטיפול לפני שנה. "בפגישות הראשונות המטפל היה מאוד נעים, רגוע וסובלני. הרגשתי שהוא לא שופט אותי, גם אם הוא לא מבין אותי. </p>
<p>"במשך הזמן הרגשתי שיש שיפור, אבל אחר כך זה נעצר. התחלתי להרגיש שהטיפול לא ממוקד, שהפגישות סתמיות. המשבר הכי גדול קרה כשהגעתי אליו עם תחושה שאני תקועה כמעט בכל תחום בחיי והרגשתי שהוא מרים ידיים. יצאתי מהפגישה בתחושה שזה לא המטפל הנכון בשבילי". </p>
<p><strong>איך נפתר המשבר?</strong><br />"דווקא ביוזמת המטפל. הוא התקשר ושכנע אותי לבוא לפגישת בירור, שבה לקח אחריות על טעויותיו. העובדה שבעקבות השיחה הזאת התחלתי לראות בו בנאדם ולא יצור כל יכול, אפשרה לנו להמשיך את הטיפול". </p>
<p><strong>איך מחליטים אם להישאר או לעזוב?</strong><br />פרופ' עומר: "משבר הוא מצב שבו אנשים מגלים שמשהו לא קורה, פשיטת רגל של דרך חיים או דרך התמודדות. מצב כזה יכול להביא את האדם לחשבון נפש או להביא אותו לידי ייאוש. זוהי חרב פיפיות. משבר בטיפול הוא תופעה דומה. אם התחושה הזאת נמשכת פגישה או שתיים ושאר הטיפול היה טוב, זאת לא סיבה לפקפק ביעילותו. אבל אם מדובר בשלוש פגישות או יותר, זאת בעיה. כדאי לשאול את המטפל מה דעתו על המשבר ולשתף אותו בתהיות. אם הוא יטיל את מלוא האחריות עלייך, הוא הפסיק להיות מטפל טוב והמשבר לא ייפתר. מטפל שמאשים את המטופל דורש שיסמכו עליו ללא תנאים, וזה רע". </p>
<p><strong>טיפול תקוע יכול להזיק?</strong><br />"כן, אם זה נמשך זמן רב. במקרים כאלה אני ממליץ לקבל חוות דעת ממטפל נוסף על הפלונטר שנוצר, ולבקש מהמטפל שלך שתי פגישות בדיקה נוספות, שבהן תבחני את התאמתו. אם אחרי שתי פגישות תמשיכי להרגיש תקועה, הגיע זמן לעזוב".</p>
<p>סקוט פק, פסיכיאטר אמריקאי ידוע שחיבר ספר רב מכר על טיפולים תקועים, נתן דוגמה למשבר שיכול להפוך לנקודת מפנה, כשסיפר על מטופלת שעברה אצל מטפלים רבים, ולבסוף הודיעה למטפל שלה שהיא אינה רוצה יותר לחטט בעבר, אלא לדבר רק על ההווה. אחרי שנתיים המטפל הרגיש שהטיפול תקוע ואמר לה: " כבר שבוע שאני לא ישן מרוב מחשבות מה לעשות איתך. אני מרגיש שהטיפול תקוע, שאת לא מוכנה לזוז לאחור. אני יכול רק להמליץ לך על מישהו אחר". זאת היתה הפעם הראשונה בחיי המטופלת שמישהו לא ישן בגללה, הפעם הראשונה שהיא חשה שלמישהו אכפת. </p>
<p>"אם מקור המשבר הוא התנגדות של המטופל, צריך לברר למה הבנאדם תקוע. אולי הוא לא בשל לעשות שינוי", אומרת מיכל רונן. </p>
<h2>שלב ד': מתי לסיים טיפול?</h2>
<p>"אם הודעת למטפל שלך שאת לוקחת הפסקה והוא הזהיר אותך מפני הדברים האיומים שעלולים לקרות כתוצאה מכך, זאת סיבה טובה לעזוב טיפול", אומר פרופ' עומר. "מי שמאיים על המטופל שלו, מוכיח שהוא לא מציאה גדולה. הייתי מתייחס בחשדנות לאמירות כמו 'אתה לא מסוגל או בשל'. המטופל אינו זקוק להסכמתו של המטפל כדי לעזוב".</p>
<p>רונן: "אם הבעיות שאותן רצית לפתור נפתרו לשביעות רצונך ואת מרגישה שאת יכולה להתמודד עם הבעיות הבאות לבד, או אם אין אפשרות להתקדם כרגע יותר ממה שכבר התקדמתם, זה הזמן להפסיק".</p>
</p>
<p style=

בריאות

שקמי את עצמך

שלב א': בדיקות מוקדמות

מצא לך פסיכולוג

ערוצי תוכן

מיוחדים

שירות לקוחות

יובל סיגלר תקשורת בע״מ